משה רבינו ראה את עם ישראל מדרגתו הנשגבה וסבר שהם יכולים להתעלות לרמתו, אך העם ביקש לקבל את דבר ה' בהתאם למדרגתו. כך גם בעצת יתרו – משה רצה לדון את העם בעצמו, אך יתרו הבין את צורכי העם מנקודת מבטם. ה' קיבל את עצתו כהכנה לכניסה לארץ, שם תורת משה תועבר על ידי מנהיגי הדור בכל תקופה
מדוע אנו קוראים לתקופה זו שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, בשם שלשת השבועות ולא בשם עשרים ואחד הימים? מה מסתתר מאחורי הכינוי?
נשאלת השאלה בנוגע לפרשת השבוע, פרשת בלק, הכיצד זה שפרשה שלימה בתורה נקראת על שמו של רשע, אדם שכל העת ניסה להזיק ולפגוע בעם ישראל?
אחד הסוהרים הודיע לרבי שבאם הוא לא יסכים לנסוע עכשיו הוא לא ישוחרר כלל מהכלא, אך הרבי לא התרשם והשיב שהוא מוכן להישאר בכלא כמה שיידרש והעיקר שלא לנסוע בשבת. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
שתי פרשות, זו אחר זו ,מספרות סיפור דומה אך שונה על אותם אלו שחלקו על דרכו ודעתו של משה רבינו. כיצד קורח יצא לדרכו המפלגת, בשעה שנוכח לראות מה עלה בגורלם של המרגלים?
בפרשת השבוע, פרשת שלח, אנו שומעים על סיפור המרגלים ששלח משה רבינו ועל תוצאות המעשה כאשר הם הוציאו את דיבת הארץ רעה. מדוע משה רבינו בכלל החליט לשלוח אותם ללא הוראת הקב"ה?
ההבדל בין לחם רגיל הגדל כאן בארץ לבין לחם מן השמים הוא שבעבור הכנת לחם דרוש תהליך ארוך ומאמץ רב: לחרוש, לזרוע, לקצור וכן הלאה, וגם לאחר שמברכים על המוגמר הלחם מותיר אחריו פסולת. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
כל יהודי הפך במתן תורה למלך, וכל יהודי גם צריך להתנהג בהתאם למעמדו - מלך. איך יכול כל אחד להתנהג כמו מלך? על ידי ההתקרבות לנשיא הדור שמתנהג כמו מלך - כפי שניתן לראות על מנהיגי ישראל הגדולים: משה, דוד המלך והבעל שם טוב
השבת, שבת מברכים בה מתכוננים לקראת מתן תורה. סיפור מתן תורה אינו נחלת ההיסטוריה בלבד אלא הוא אירוע בעל משמעות והשלכות עכשוויות, ועל כן ראוי להתבונן כיצד יש להתכונן אליו
מוכרחים לומר שהרמב"ם סובר שישנם שתי תקופות בימות המשיח. בתקופה הראשונה אכן לא יתרחש שום שינוי במעשה הבריאה והנהגת העולם, אלא "עולם כמנהגו נוהג". אך לאחרי תקופה זו תגיע תקופה נוספת בימות המשיח, שבה יתרחשו בוודאי שינויים לרוב בטבע העולם, ואז יקרו כל אותם ייעודים נפלאים הכתובים בתורה
האם יש משמעות עכשווית ליום פסח שני, אותו נציין בתחילת השבוע הבא? הרי כל מהות החג מלכתחילה נועדה רק עבור קבוצה מצומצמת בקרב העם
מה ניתן ללמוד ממצוות ארבעת המינים המופיעה בפרשתנו? מה עושה הערבה שאין לה טעם וריח לצד המינים האחרים על מעלתם? מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
חודש אייר, מבטא את ראשי התיבות אני ה' רופאך. המרמז על רפואה ניסית ומיוחדת הבאה מאת הקדוש ברוך הוא. הכח לזה מגיע מחודש ניסן המבטא את הכוח מלמעלה למטה, למעלה מדרך הטבע
לצד היותו החג בו מציינים את הגאולה ממצרים, חג הפסח ובמיוחד החג האחרון שבו הם מביאים לידי ביטוי את הגאולה האמיתית והשלמה. לכן אנו נוהגים לאכול סעודת משיח ביום האחרון של פסח
כאשר ראש, השנה חל בשבת, תיקנו חכמים שלא לתקוע בשופר. אותו הדבר גם בחג הסוכות שחל בשבת אז לא נוטלים את הלולב. נשאלת השאלה מדוע אנו לא דוחים את ליל הסדר על כל פרטיו כאשר פסח חל בשבת?
שבת זו נקראת בשם 'שבת הגדול', על שם הנס שאירע בשבת שקדמה ליציאת בני ישראל מארץ מצרים, כאשר הבכורות דרשו את יציאת היהודים מארצם, ואילו המצרים סירבו. אך, נשאלת השאלה מדוע דווקא נס זה נקרא בשם 'גדול'?
מתי היתה הפעם הראשונה בה כל עם ישראל קיימו את מצוות ברית מילה, ומדוע זה קרה בלילה. ומה הקשר בין מצווה זו המופיעה בפרשתנו, לבין חג הפסח המתקרב
שבת היא מעין הגאולה, מעין ה"יום שכולו שבת", וכאמור, אי אפשר להגיע למדריגה זו על-ידי עבודה, אלא שהיא נמשכת מלמעלה, בדרך התעוררות מלמעלה בלבד
הגזירה הנוראית שריחפה על עם ישראל בזמן המן הרשע היתה מוחשית ביותר. את סיפור נס ההצלה כולנו מכירים מהמגילה. אך מה גרם לגזירה האיומה?
חג הפורים הינו מיוחד ונעלה יותר מאשר חג מתן תורה. על יום זה נאמר כי בו החלו לקיים את התורה שקיבלו בהר סיני. איך ניתן לומר זאת?
משה רבינו אוהבם של ישראל בוחר להעניק את ברכתו לעוסקים במלאכת הקמת משכן, עם סיום בניית המשכן. ונשאלת השאלה מדוע לא לברך את כל עם ישראל?