הבריאה שמתחדשת על ידי היהודי

שבת פרשת נח היא השבת הראשונה של ימי השגרה. אמנם לאחר חגי תשרי באה שבת בראשית, אבל שבת זו נמצאת עדיין בתוך חודש תשרי, ואילו שבת נח נמצאת כבר בתוך ימי חשוון המסמלים את העבודה בפועל של ימות השנה.

רעיון זה רמוז בפסוק "צא מן התיבה". כאשר יהודי נמצא בתוך תקופת החגים הוא 'מנותק' מהעולם כבתוך תיבה של קדושה, וכעת - עם סיום החגים - אומרים לו "צא מן התיבה", צא החוצה אל העולם ותמשיך את קדושת ואווירת החגים גם בחיי היומיום של כל השנה כולה.

מי יכול לחדש?

אבל יש להבין: יציאת האדם לעבודה בעולם מודגשת לכאורה בפרשת בראשית יותר מאשר בפרשת נח, כי אז מדובר על התחלה חדשה ממש - בריאת העולם ובריאת האדם, ואילו בפרשת נח לא מדובר על התחלה חדשה לגמרי, אלא רק על המשך העבודה לאחר ההפסקה שהייתה בימי המבול.

לפי זה צריך להבין מדוע נקבע כך שבתחלת העבודה בעולם קוראים וחיים עם פרשת נח דווקא, ולא עם פרשת בראשית המסמלת יותר מכל התחלה חדשה?

המושג "חדש" לאמיתו לא נמצא בהישג ידו של האדם, כי רק בכוח הבורא ליצור דבר שהוא חדש ממש. אבל למרות זאת התכלית של בריאת העולם היא שהיהודי עם כוחותיו שלו יחדיר בתוך הבריאה והעולם קדושה ואלוקות, ובכך יגלה את מציאותה האמיתית של הבריאה, שהיא דבר אחד ממש עם הבורא.

מאחר וזוהי התכלית של הבריאה מובן שעבודת היהודי היא חידוש גדול עוד יותר אפילו מבריאת העולם! וכמבואר בחסידות דברי חז"ל "גדולים מעשי צדיקים ממעשה שמים וארץ", שתפקידו של יהודי להפוך את העולם לקדושה הוא חידוש גדול יותר מבריאת העולם!

העבודה של נח

חידוש זה החל לראשונה בפרשת נח:

העבודה לברר את העולם החלה במתן תורה, ועוד קודם לכן בימי אברהם אבינו, אבל כדי לאפשר את העבודה הזו היה צריך העולם לעבור טהרה, כמו מקווה שמטהר את האדם. וזה היה תפקידו של המבול - לטהר את העולם במשך ארבעים יום. יוצא אם כן שתחילת העניין של זיכוך העולם והחדרת הקדושה בו החלה על ידי נח בזמן המבול.

זו הסיבה שבתחילת העבודה עם העולם - לאחר סיום חודש החגים - קוראים דווקא את פרשת נח, כי כאשר יהודי יוצא להאיר את העולם בקדושה הוא צריך לחיות עם פרשת נח, שבה החלה העבודה להאיר את העולם, שכאמור זהו חידוש גדול יותר אפילו מבריאת העולם עצמו.

פעולה בזמן קצר

מכל זה ניתן ללמוד מסר על גודל החשיבות של כל פעולה ואפילו בזמן קצר: זמנו של נח ביחס לקיומו של כל העולם הוא זמן מועט ביותר, ואף על פי כן הצליח נח לפעול חידוש עצום בעולם, חידוש אמיתי שמשפיע על כל הבריאה כולה.

מזה יכול ללמוד כל יהודי כיצד בזמן מועט ואפילו על ידי פעולה אחת, יכול הוא לפעול גדולות ונצורות ולהשפיע על העולם כולו, וכפתגם הידוע שנשמה של יהודי יורדת לעולם שבעים-שמונים שנה כדי לעשות טובה אחת ליהודי בגשמיות או ברוחניות.

מזה מובן כמה יקרה כל פעולה ופעולה, שבכוחה של פעולה אחת בלבד לפעול את העניין העיקרי - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת שבת פרשת נח תשמ"ט)