האור השמור מתחילת הבריאה

המאמר הראשון של עשרה המאמרות שאיתם ברא הקדוש ברוך הוא את העולם הוא "יהי אור".

וצריך להבין: אור כשלעצמו אין בו שום תועלת אלא כל המציאות שלו היא עבור ההנאה והשימוש של אחרים, ולפי זה לא מובן מדוע ברא הקדוש ברוך הוא את האור מיד בתחילה עוד בטרם שנבראו כל הצמחים, האנשים ובעלי החיים, הרי לכאורה הוא היה אז חסר תועלת?

גם אם נאמר שהקב"ה הקדים את בריאת האור לכל שאר הנבראים כדי שכאשר הם יבראו הכל יהיה כבר מוכן לפניהם, עדיין לא מובן מדוע נברא האור מיד ביום הראשון ולא סמוך לבריאה של בעלי החיים (ביום הרביעי) או הצמחים (ביום שלישי)?

שאלה נוספת: נאמר בגמרא שהקב"ה גנז את האור מבריאת העולם ושמר אותו לעתיד לבוא עבור הצדיקים. וגם כאן לא מובן – באם כל מטרתו של אור היא להאיר עבור אחרים למה הקב"ה גנז אותו, הרי זה ממש הפוך מהמטרה שלו?

קודם המטרה

הביאור: מנהג העולם הוא שכאשר אדם מחליט לבנות משהו הוא מתכונן מראש, מברר לעצמו מהי המטרה המדויקת שאליה הוא חותר ורק אחרי שברור לו מהי המטרה הסופית הוא מתחיל בפועל לבנות את מה שהוא רוצה.

בדומה לזה (כביכול) היה בבריאת העולם על ידי הקב"ה: בתחילת הבריאה קבע הקדוש ברוך הוא את המטרה הסופית של בריאת העולם – להפוך את העולם התחתון והגשמי לאור אלוקי ולקדושה ובכך לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, ולכן רק לאחרי שנברא האור, והמטרה כבר הייתה ערוכה ומוכנה, רק אז החל הסדר של כל הבריאה – הצומח, החי והמדבר.

הארה שמסייעת

לכן האור נברא מיד ביום הראשון עוד לפני שנבראו כל היצורים כי הוא מהווה את המטרה והתכלית, אבל מיד בתחילת הבריאה האור נגנז לצדיקים עד לגאולה האמיתית והשלימה.

ולמרות שהאור נגנז, הארה חלקית מן האור כן התגלתה בכל שלב בבריאה, כמו שכתוב בסיום כל יום בבריאה "וירא אלוקים כי טוב" – "טוב" הכוונה אור. הארה זו מתגלה בכל פעם ומסייעת לנבראים להתאים את עצמם למטרה שלשמה הם נבראו להפוך את העולם לטוב.

הדרך לגלות את האור בגאולה האמיתית והשלימה היא על ידי לימוד התורה וקיום המצוות עכשיו כי בתוך התורה גנז הקב"ה את האור.

כל אחד מאיר

ההוראה מכל זה בעבודתו של היהודי היא פשוטה וברורה: "יהי אור" זו המטרה שלשמה ברא הקב"ה את היהודי, ולכן עליו להאיר את כל העולם בתורה ובמצוות ולהפוך אותו לטוב.

וכשם שהקב"ה בבריאת העולם הקדים לכל את קביעת המטרה והתכלית, ובנוסף לזה הרי האור והמטרה נמשכו בכל פרט ופרט בבריאה כדי להתאים אותם למטרה, כך גם צריך להיות הסדר של יהודי בכל יום ויום: מיד כשיהודי ניעור משנתו עליו להגדיר לעצמו את המטרה המדויקת ולקבוע אצל עצמו שכל היום יוביל למטרה – "יהי אור". ובנוסף לזה עליו להשתדלשמטרה זו תאיר ותחדור בכל פרט ופרט בעסקיו ומעשיו במהלך היום.

ועל ידי העבודה להאיר את העולם באור התורה והמצוות זוכים לגילוי האור בשלימות כפי שהוא היה בעת בריאתו ביום הראשון, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק י' עמוד 7)