• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אדר א' התשפ"ד (28.02.2024) פרשת כי תישא

הריקוד עם התורה מגלה את המהות

בשמחת תורה אנו חוגגים את סיום מחזור הקריאה והלימוד בתורה לאורך השנה. מדוע חגיגה זו באה לידי ביטוי דווקא בריקוד עם הרגליים כשבידינו ספרי תורה סגורים ולא בלימוד והעמקה בדברי התורה?
הריקוד עם התורה מגלה את המהות
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

המצווה של שמחת תורה היא מצוות השמחה, וכפי שנהוג בכל קהילות ישראל לערוך הקפות מסביב לבימה ולרקוד עם ספרי התורה.

לכאורה מנהג זה תמוה, שהרי כל עניינה של התורה הוא הלימוד בה, ואם כן כדי לבטא את השמחה על סיום כל התורה והתחלתה מחדש היה מתאים יותר לעשות זאת באמצעות לימוד בתורה, ומדוע איפוא נקבע המנהג לציין את השמחה דווקא עם ריקוד וכשספר התורה מכוסה וסגור?

נקודת ההסבר היא ששמחת תורה כוללת בתוכה שני קצוות. מחד אנו שמחים על דבר הנעלה הרבה יותר מן התורה והוא הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא, קשר שלמעלה מכל הסבר ומעל לכל תנאי, ולכן אנו רוקדים עם התורה דווקא כשהיא סגורה ומכוסה. מצד שני השמחה בשמחת תורה חודרת בכל מציאותו של האדם עד לעקב שברגליים - החלק הנמוך ביותר.

אתה הראת לדעת

חיבור זה הוא התוכן של הפסוקים שנוהגים לומר קודם עריכת ההקפות, המתחילים בפסוק "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו". בפסוק זה ישנם גם כן שני קצוות: "אתה" - עצמותו ומהותו של הקב"ה, תכלית העילוי, ומצד שני "הראת לדעת כי ה' הוא האלקים" - שגם הטבע של העולם (הטבע בגימטריה אלקים) חדור בידיעה שכל העולם כולו הוא אלוקות.

כך גם בפסוק השני: מצד אחד "לעושה נפלאות גדולות לבדו", נפלאות הכי גבוהות במעלתם, ומצד שני "כי לעולם חסדו" זה נמשך ומשפיע בתוך העולם עצמו. וכן הלאה בכל שאר הפסוקים שאומרים לפני ההקפות.

הכל מציאות אחת

אך בעומק יותר שמחת תורה לא מבטאת רק חיבור של שני עניינים שונים זה מזה, אלא אדרבה - היא מגלה כיצד הכל הוא מציאות אחת, כי המציאות האמיתית של העולם הוא אלוקות, ולא שהעולם הוא דבר נוסף על המציאות האלוקית אלא שהוא עצמו דבר אחד ממש עם האלוקות.

כך גם כשרוקדים עם ספר התורה, שאין זה רק חיבור של שמחה גדולה ונעלית עם ריקוד ברגליים, אלא זה מגלה שהמציאות האמיתית של יהודי היא לא נפרדת ו'נוספת' על האלוקות, אלא היהודי עצמו הוא דבר אחד ממש עם עצמות ומהות אין סוף ברוך הוא. זו הסיבה שבכוחו של יהודי לרקוד ולהגביה את התורה כי הוא מצד מציאותו האמיתית נמצא למעלה ממנה, כידוע ש"מחשבתן של ישראל" קדמה אפילו לתורה.

מציאות קיימת

הפסוק "אתה הראת לדעת" מדבר אמנם על מתן תורה שאז היה הגילוי האלוקי המוחשי ביותר, מעין הגילוי של ימות המשיח, אך מכיוון שבשמחת תורה מתגלה כיצד העולם אינו דבר נוסף על אלוקות אלא זה הוא בעצמו, כך גם לגבי ימות המשיח, שאין זה זמן נפרד ונוסף על העולם הזה, אלא שכבר במציאות עכשיו יש כבר את ימות המשיח (אלא שזהו בהעלם).

מזה מובנת ההוראה לכל יהודי משמחת תורה, שעבודתו כעת צריכה להיות מתוך ידיעה שמצד העולם ומצד בני ישראל כבר ישנה המציאות של ימות המשיח, ולכן הוא חדור בכך שמשיח בא היום ממש, כי העבודה היא רק לגלות את המציאות האמיתית של העולם ש"אין עוד מלבדו", ושזוכים לכל זה היום ממש, ללא מרכאות וללא תנאים, אלא כפשוטו ממש.

(על פי שיחות ליל ויום שמחת תורה תש"נ)

המצווה שמחברת את כולם

האור שבתוך מכת החושך

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...