הלכות ראש השנה שחל בשבת: התרת נדרים, כתיבת פדיון נפש, אמירת תהלים, ליל ראש השנה, סעודות החג, תקיעת שופר, תפילת מוסף של ראש השנה, תשליך, יום טוב שחל במוצאי שבת. סיכום ההלכות מאת הרב מנחם כהן
מה משמעותו של ראשהדנה, מהי העבודה הנדרשת מאיתנו, מה מברכים על נרות החג, וממתי מותר ואיך אפשר להדליק את נרות החג במוצאי השבת. על כך ועוד בכתבה שלפניכם
למרות שתקיעות השופר בראש השנה הן מצוות עשה מהתורה, שלא הוסבר טעמה, יש המנסים למצוא רמזים לתת הסברים אפשריים. רבינו סעדיה גאון הזכיר עשרה טעמים הקשורים למצוות שופר
התוכן הפנימי של ראש השנה - קבלת עול מלכותו יתברך בעומק ובפנימיות נפשנו, ולכן אין בו וידויים על עבירות פרטיות, ויש בו את השופר שהקול שלו מבטא את הקול הפשוטשל עצם נשמתנו. זהו היום בו אנו מכתירים מחדש את הקב"ה למלך
כך נחגוג כדין את ראש השנה: מאכלי ברכה, איחולים, תקיעת שופר, תשליך ועוד
היום מציינים את יום בריאת העולם (לפני 5783 שנה). בקשר לכך, מובא מנהג מיוחד שהרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א ביקש לקיים, החל מיום כ"ה אלול (היום) ועד לראש השנה (כולל ראש השנה): לומר בכל יום את מעשה הבריאה של אותו יום