ראש השנה שחל בשבת - מה הן ההלכות?

• מספר הלכות לחג:

1. לובשים בגדים נאים וחשובים - כדי להראות שאנו בטוחים בחסדו הגדול של ה' שיעשה לנו נס וישפוט אותנו במידת הרחמים ויכתוב ויחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה.

2. בהדלקת הנרות מברכים שתי ברכות:

"ברוך אתה... להדליק נר של שבת ושל יום הזיכרון" [כי השנה חל היום הראשון של החג בשבת].

"ברוך אתה... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

3. אחרי תפילת העמידה של ערבית, אומרים את מזמור כ"ד בתהלים [כתוב במחזור] - האמירה שלו בכוונה גדולה היא סגולה להשפעות טובות וגדולות לכל השנה.

אחרי ערבית כל אחד יברך את חבירו "לשנה טובה תכתב ותחתם".

4. בסעודות ראש השנה טובלים את פרוסת המוציא בדבש, שלוש פעמים, ואז אוכלים אותה.

למרות שטובלים בדבש, מניחים על השולחן גם מלח כרגיל, ומנהג הרבי שליט"א מלך המשיח לטבול פרוסה נוספת במלח (שלוש פעמים), ולאכול גם אותה [לאחר אכילת הפרוסה שאותה טבל בדבש].

5. לא ישנים בשעות היום, כדי שלא ישן המזל שלנו (ח"ו) במשך השנה, וכפי שכתוב בשולחן ערוך.

היושב בטל הרי הוא כישן, ולכן נוהגים לנצל את הזמן ולהמשיך לקרוא תהלים כמה שיותר.

6. השנה חל ראש השנה בשבת, ולכן את "התשליך" עושים ביום השני של החג - דהיינו ביום ראשון אחרי תפילת מנחה, לפני שקיעת החמה [בדיעבד אפשר עד צאת הכוכבים].

7. את כל ההכנות ליום השני של החג, אי אפשר לעשות ביום הראשון של החג, כי אסור להכין מהיום הראשון של החג, עבור היום השני, ובמיוחד שהיום הראשון של החג הוא בשבת קודש, לכן, צריכים מחר לחכות עד לאחר הזמן של צאת השבת, לומר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ורק אז להתחיל בהכנות עבור היום השני של החג - עריכת השולחן, הכנת הנרות להדלקה וכו'. 

אסור אפילו להוציא מאכלים מהמקפיא ביום שבת, אם הם מיועדים לאכילה רק ביום השני של החג.

8. את הנרות של היום השני של החג מותר להדליק רק מהנר נשמה שאנחנו מדליקים ביום ששי, ואסור להדליק אותם מאש חדשה. 

את ההדלקה עצמה של הנרות של היום השני, עושים במוצאי שבת, רק לאחר הזמן של צאת השבת, כדי שלא לחלל שבת ח"ו !

9. לפני הדלקת הנרות של יום החג השני, תלבש האישה המברכת בגד חדש או תניח על השולחן פרי חדש, ותכוון בברכת שהחיינו גם על החג וגם על הבגד/פרי חדש.

על האישה להביט בפרי החדש אחרי שהיא מסירה את ידיה מעיניה לאחר הדלקת הנרות.

גם אם אין פרי/ בגד חדש - תברך שהחיינו.

בתפילת ערבית של מוצאי שבת, בליל החג השני, אומרים בתפילת העמידה את התפילה המיוחדת לאמירה בליל חג שחל במוצאי שבת - "ותודיענו" (נמצאת בכל המחזורים).

הקידוש של היום השני של החג (במוצאי שבת) כולל בתוכו גם הבדלה - ויש בו בסך הכל 5 ברכות, שראשי התיבות שלהם הוא יקנה"ז:

יין (דהיינו ברכת בורא פרי הגפן), קידוש (ברכת הקידוש המיוחדת לחג), נר (בורא מאורי האש), הבדלה (המבדיל בין קודש לקודש), זמן (שהחיינו) - סדר ברכת יקנה"ז, עבור ליל חג שחל במוצאי שבת, מופיע בכל המחזורים.

גם הגבר מכוון על הפרי חדש ועל החג כאשר הוא מברך שהחיינו בקידוש של ליל החג השני.

אוכלים את הפרי החדש מיד לאחר הקידוש (עוד לפני נטילת ידיים), ומנהגנו לאכול ממנו שיעור כזית, ולברך ברכה אחרונה, ורק לאחר מכן ליטול ידיים לסעודת החג.

10. בעת שמיעת הברכות שמברכים לפני תקיעת שופר - לא עונים "ברוך הוא וברוך שמו" - כי אנחנו רוצים לצאת ידי חובה בעצמנו בברכות אלו.

11. חובה לשמוע את כל התקיעות מהתחלה ועד הסוף. אם היה רעש או מישהו דיבר לידינו ולא שמענו - לא יצאנו ידי חובת אותה תקיעה שלא שמענו.

12. התוכן הפנימי של ראש השנה - קבלת עול מלכותו יתברך בעומק ובפנימיות נפשנו, ולכן אין בו וידויים על עבירות פרטיות [כמו שיש ביום הכיפורים], ויש בו את השופר שהקול שלו מבטא את הקול הפשוט [ללא מילים] של עצם נשמתנו. 

השנה, כשחל היום הראשון של החג בשבת, לא תוקעים בשופר ביום זה, אך לפי תורת החסידות נמשכות כל ההמשכות הרוחניות והברכות על ידי קדושת השבת, ביחד עם עבודת ה' הפנימית שלנו של קבלת מלכות ה', ועל ידי אמירת הפסוקים של מלכויות-זכרונות-שופרות בתפילה (ולכן חשוב מאוד להקפיד אל אמירת כל התפילה מהמחזור).

בראש השנה, מבארת תורת החסידות, אנו מכתירים מחדש את הקב"ה למלך עלינו ועל כל הבריאה כולה, לכן, עבודת היום הקדוש הזה היא בעיקר בקבלת עול המלכות של ה' על עצמנו מכל עומק הלב, והיא מתבטאת גם בריבוי גדול של אמירת פרקי תהלים [המזכירים של הרבי שליט"א מלך המשיח מספרים שבכל זמן שהיו נכנסים לחדרו הק' במשך כל היום הראשון של החג, היו רואים שהוא עסוק באמירת תהלים].

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

חג שמח!