סיכום הלכות ראש השנה שחל בשבת מאת הרב מנחם כהן

התרת נדרים: בערב ראש השנה נוהגים לערוך התרת נדרים, בכדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של התרת נדרים. 

כתיבת פדיון נפש: נוהגים לכתוב פדיון נפש לרבי שליט"א מלך המשיח עבור הכותב ועבור בני ביתו.

אמירת תהלים: בשני הימים של ראש השנה, משעה קודם תפילת המנחה של ערב ראש השנה, עד תפילת ערבית במוצאי ראש השנה, כל אחד ואחד צריך לנצל כל רגע פנוי לאמירת תהלים. להיזהר מדיבורי חול עד כמה שאפשר, למעט בשינה, ולהרבות בתפילה ובתחנונים מקרב ולב עמוק.

ליל ראש השנה: בתפילת ערבית אומרים "המלך הקדוש" במקום "הא-ל הקדוש", וכך ממשיכים לומר בכל עשרת ימי תשובה, כי בימים אלו בורא העולם מראה את מלכותו לשפוט את כל באי עולם.

בסיום התפילה נוהגים לברך איש את רעהו בברכת "לשנה טובה תכתב ותחתם".

סעודות החג: בליל יום טוב הראשון לאחר הקידוש – נוטלים ידיים לסעודה, טובלים פרוסת "המוציא" בדבש ואוכלים ממנה, לאחר מכן טובלים תפוח מתוק בדבש, ומברכים "בורא פרי העץ" ואומרים לפני האכילה "יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". בנוסף נוהגים לאכול רימון וראש של דג, ויש המוסיפים לאכול עוד דברים בראש השנה לסימן טוב. 

תקיעת שופר: מצות עשה לשמוע תרועת שופר בראש השנה, כמו שנאמר "ובחודש הראשון באחד לחודש יום תרועה יהיה לכם".

ברכה: תקנו חכמים שלפני התקיעות יש לברך ברכת המצוות, בנוסח "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר". לאחר מכן מברכים ברכת "שהחיינו" כפי שמברכים על כל המצוות הבאות מזמן לזמן.

ראש השנה שחל בשבת: אסרו חכמים לתקוע בשופר בשבת, משום שאין הכל בקיאים בתקיעת שופר וחששו שמא ייטלו את השופר וילכו עמו בשבת אל הבקי לתקוע, ויעבירו ד' אמות ברשות הרבים – דבר האסור בשבת. 

לכן בשנה זו אין תוקעים בשופר ואין מברכים על תקיעת שופר ביום הראשון של ראש השנה שחל בשבת, אלא רק ביום השני של ראש השנה.

(בגאולה האמתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש, יתקעו בשופר בבית המקדש, ויש לומר שגם בכל מקום ומקום).

תפילת מוסף של ראש השנה: בכל שבת ויום טוב מתפללים שבע ברכות, דהיינו שלוש ראשונות ושלוש אחרונות וקדושת היום באמצע, אך תפילת מוסף של ראש השנה מיוחדת בכך שיש בה תשע ברכות, שלוש ברכות ראשונות ושלוש ברכות אחרונות, ובאמצע שלוש ברכות הנקראות "מלכויות" בה ממליכים את הבורא, "זיכרונות" בה מזכירים שה' זוכר את עולמו, ו"שופרות" בה מתפללים שהבורא יופיע ויתגלה אלינו שוב בקול השופר שיבשר את הגאולה.

תשליך: בראש השנה נוהגים להתפלל על יד הנהר או באר מים או מעיין בו מצויים דגים, וזהו מנהג ה"תשליך". השנה שיום ראשון של ראש השנה חל בשבת, עושים 'תשליך' ביום שני של ראש השנה, כדי שלא יבואו לידי איסור טלטול הסידורים וכדומה.

יום טוב שחל במוצאי שבת: השנה חל ליל יום טוב השני של ראש השנה במוצאי שבת, וסדר אמירת ברכות הקידוש וההבדלה הוא כך: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת הנר – מאורי האש, ברכת הבדלה, וחותמים בברכת הזמן – "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", וראשי התיבות הם יקנה"ז.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!