למרות היותה בגיל שלוש בלבד, רבקה כבר הדליקה נרות שבת, גם בדורנו ממשיכות בנות ישראל בדרכה מוסיפות אור בביתם הנמשך לכל השבוע. מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת חיי שרה
אברהם אבינו, ביום השלישי למילתו ובחום היום, מתמסר להכניס אורחים ולקרבם לאמונה בה'. מסירות זו מלמדת שגם בדורנו על כל יהודי לעסוק בהכנסת אורחים גשמית ורוחנית, בהפצת התורה ומעיינות החסידות, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש
בפרשת *לך לך* אנו לומדים מאברהם אבינו על הליכה והתחדשות תמידית בעבודת ה'. בדורנו – דור הגאולה – עלינו לחיות את ההכנות לקבלת הארץ והתורה בשלמותן, להוסיף בלימוד פנימיות התורה ולגלות כוחות נסתרים כדי לפעול את התגלות הגאולה האמיתית והשלמה בפועל ממש
המבול לא רק השמיד עולם מושחת – הוא גם טיהר והעלה אותו למדרגה רוחנית גבוהה, כדברי המדרש שהמים שבו לשיר לה'. הרבי שליט"א מלך המשיח מבאר ששורש המבול הוא טוב גמור, וכמותו כל “עונש” בתורה, שמגמתו לגלות את הפנימיות האלוקית בעולם בגאולה האמיתית והשלימה
כריתת ברית בין שני אוהבים מתרחשת כאשר שני האוהבים רוצים להביא את האהבה ביניהם - שמצד טעם וסיבה - למצב שלמעלה מטעם והגיון. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
הרמב"ם מונה את מצוות "והלכת בדרכיו" כמצווה עצמאית, משום שהיא מצווה על היהודי להיות בתנועה תמידית של עליה אינסופית בקיום התורה והמצוות, להתחבר עם הבלי גבול של הקב"ה. ההתקשרות לצדיקים מסייעת בכך, עד לגילוי השלם בגאולה האמיתית והשלימה
התורה מצווה "ביומו תתן שכרו", אך שכר המצוות נדחה לעולם התחייה. ההסבר: ישראל אינם כשכירים אלא כקבלנים – השכר ניתן רק בסיום המלאכה, כשהעולם יזדכך בגאולה האמיתית והשלימה. ובכל זאת, כבר עתה זוכים לטעימה משותפות זו בגילוי אלוקות
בפרשת שופטים מודגש הצורך בשופטים ושוטרים, אך נבואת הגאולה מבטיחה "שופטייך .. ויועצייך". בגאולה לא יהיה צורך בכפייה – אלא בהבנה פנימית, בשילוב של דין ועצה. הרבי שליט"א מלך המשיח מגלה זאת בפועל כיום, כנביא הדור. קראו את הכתבה המלאה
האם קדושת הר המוריה נובעת ממעלתו העצמית או מבחירת ה' בלבד? על ההבדל העמוק בין "קדושה" ל"בחירה", וכיצד בית המקדש וכל יהודי נושאים את מעלתם דווקא מבחירתו הבלעדית של הקב"ה – עד לבניין בית המקדש השלישי מיד ממש
בפרשת השבוע שלושה אירועים מופרדים כמעט בארבעים שנה – אך מופיעים ברצף אחד. רש"י מגלה את הקשר המהותי ביניהם ומלמד על עמידה איתנה מול פחד ובלבול. מסר אקטואלי לימינו: לא לברוח מהתורה אלא להשפיע בגאון ולחזור אל הדרך
דווקא הפרשה בה מסופר על דחיית תפילתו של משה להיכנס לארץ – היא זו שמבשרת את הנחמה הכפולה של הגאולה. מה עומד מאחורי "נחמו נחמו", ואיך הכפל בפרשת ואתחנן רומז לגילוי התורה האינסופית של הגאולה האמיתית והשלימה?
שבת חזון נקראת כך על שם נבואת התוכחה של ישעיהו, אך סיומה בפסוק גאולה מגלה את המהות הפנימית של כל תקופת שלושת השבועות: לא חורבן – אלא התחלה של גאולה. גם החורבן עצמו היה "על מנת" להביא את בית המקדש השלישי, תיכף ומיד ממש
ימי בין המצרים – בהם התחילה צער הגלות – נקראים דווקא "שלושת השבועות", ביטוי של תוקף ושלמות. למה? כי דווקא הירידה הגדולה ביותר היא זו שמביאה את העלייה שאין לה שיעור: הגאולה האמיתית והשלימה. איך זה עובד? קראו בפנים
חלוקת הארץ לשבטים מלמדת על חשיבות הדרך בקדושה, לא רק התוצאה. גם כיום, עלינו "לעשות כאן ארץ ישראל" – להפוך כל מקום לגאולתי, בהשראת הרבי שליט"א מלך המשיח. כך מתכוננים בפועל לגאולה האמיתית והשלימה שממש לפנינו
מה הקשר בין קללת בלעם לנבואה על משיח? ולמה עם ישראל נמשל לאריה שוכב? מאחורי פסוק אחד מסתתר סוד עצום על עוצמתו הפנימית של העם בגלות – ועל הרגע הקרוב שבו ה' יקימו לתחייה בגאולה האמיתית והשלימה
הסיפורים הללו התרחשו בשנת הארבעים למסעות בני ישראל במדבר, רגע לפני הכניסה לארץ. זהו דור חדש שראה את תוצאות חטאי העבר ונזהר מהם מאוד. מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח לפרשת השבוע: פרשת חוקת
ביום ג' תמוז מציינים את תחילת שחרורו של הרבי הקודם ממאסר על הפצת יהדות, אירוע המשקף גאולה כללית לעם ישראל. כשם שיהושע עצר את השמש כדי לנתק את שפע אויביו, כך בג' תמוז מתגלה שהעולם מסייע לשליחי ה' ולגאולה
החיוב למניין נלמד מ"העדה הרעה" – עשרה מרגלים שחטאו. בחסידות מוסבר שטעותם נבעה מרצון לשהות במדבר הרוחני, אך הכוונה האלוקית היא לקדש את החומר בארץ. זו דרגת העבודה הגבוהה – לעשות את רצון ה' כי הוא אמת, ללא נגיעות
בפרשת השבוע, סיפורו של אהרן שלא נטל חלק בחנוכת המזבח וסיפורם של הטמאים שטענו "למה ניגרע", מלמדים שיהודי אינו יכול להיות אדיש כשאינו שותף בפעולות טובות. בדורנו, הדור הראשון לגאולה, כשכל ההכנות הושלמו, עלינו להוסיף בכל הכוח בפעולות טובות עד הגאולה האמיתית והשלימה
לאחר הקמת המשכן, תרמו הנשיאים רק שש עגלות – חצי עגלה לכל שניים – לכאורה מיעוט בלתי מוסבר. אך התורה מלמדת שכל דבר במשכן נמדד בדיוק; אין מקום לעודף בלתי מנוצל. ההוראה: לנצל במדויק את כל הכוחות לעבודת ה', ללא רגע לבטלה