האחדות של ארבעת המינים מגלה את האחדות האלוקית בעולם, כך שלמרות היותו גשמי וחומרי ומסתיר על האור האלוקי, הרי שהמציאות האמיתית היא שהעולם עצמו הוא אלוקות
על אב בישראל מוטל - לא רק לדאוג לצרכיו הגשמיים של הילד כדי שהוא יוכל לגדול ולהתפתח, אלא גם - לדאוג וללמד את הבן תורה ולחנך אותו בדרך התורה והמצוות
העליה הנעלית ביותר של הנשמה, והתגלות הכחות האין סופיים שה' נתן בה, נעשית דוקא ע"י ביצוע המשימה של העלאת התחתון, שמתאפשר באמצעות ירידת הנשמה לעולם בהתלבשותה בגוף
המושג "תפלה" במובן הרחב, מורה על כללות עבודת הנברא הנמצא למטה ומתייגע להתעלות למעלה. מושג הידוע בתורת החסידות במילים - "אתערותא דלתתא" - התעוררות הבאה מלמטה, מצד הנברא
ב"שבת חזון" מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי, כדי לעורר אצלו את הגעגועים והתשוקה, ולשפר את מעשיו כדי לזכות מהר ככל האפשר לראות בבניין הבית. רעיון שבועי מתורתו של משיח
השלימות היא בשילוב שני הענינים יחד. מצד אחד אור גדול אבל מצד שני אור שאינו מתעלם מהרע אלא מתעסק ומברר אותו. כך גם יהיה בית המקדש השלישי. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
יום השמחה של י"ט תמוז אינו תוכן הפוך מימי שלושת השבועות, אלא אדרבה, יום זה מגלה ומדגיש את התוכן האמיתי של ימים אלו. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
כיצד ייתכן שאותו החודש מכיל שני הפכים כה קיצוניים - חג של גאולה ויום של אבל וחורבן? מצד אחד ביום י"ז בתמוז הובקעה חומת ירושלים ועל כן חודש זה מסמל אבל וחורבן; אך מצד שני בדורות האחרונים התגלה שחודש תמוז נקרא "חודש הגאולה" על שם חג הגאולה י"ב בתמוז
בשנה זו, מציינים את שנת הקהל, בה היתה מתקיימת מצווה זו, על ידי המלך, במוצאי חג הסוכות בבית המקדש, לשם היו נאספים כל עם ישראל, לשמיעת קריאת התורה. רעיון מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח לשנה המיוחדת בה אנו נמצאים
שלימות העבודה היא דווקא כאשר האלוקות חודרת בכל האדם, עד כדי כך שכל המציאות שלו אינה אלא מציאות של אלוקות, שאז אין הוא צריך לבטל את מציאותו. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת וישלח
יעקב, פעל בכל עת לברר ולזכך את הרע שבעולם ולהפוך אותו לקדושה. לכן הלך יעקב מבאר שבע לחרן - המקום הירוד ביותר מבחינה רוחנית, "חרון אף של מקום". מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת ויצא
עשרה נסיונות ניסה הקב"ה את אברהם אבינו, כשהקשה מכולם היה האחרון - "נסיון העקידה", בו ביקש ה' מאברהם לקחת את בנו יצחק ולעקוד אותו על גבי המזבח. אך דווקא על נסיון העקידה נאמר: "עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים". האם הנסיונות הקודמים לא היה בהם ממש?
אחד הניסים הגדולים המתוארים בפרשתנו, פרשת ואתחנן, שהיו במתן תורה הוא שקולו של הקדוש ברוך הוא לא פסק, כלשון הפסוק: "קול גדול ולא יסף". מה המשמעות של נס זה?
השבת, שבת מברכים בה מתכוננים לקראת מתן תורה. סיפור מתן תורה אינו נחלת ההיסטוריה בלבד אלא הוא אירוע בעל משמעות והשלכות עכשוויות, ועל כן ראוי להתבונן כיצד יש להתכונן אליו
מוכרחים לומר שהרמב"ם סובר שישנם שתי תקופות בימות המשיח. בתקופה הראשונה אכן לא יתרחש שום שינוי במעשה הבריאה והנהגת העולם, אלא "עולם כמנהגו נוהג". אך לאחרי תקופה זו תגיע תקופה נוספת בימות המשיח, שבה יתרחשו בוודאי שינויים לרוב בטבע העולם, ואז יקרו כל אותם ייעודים נפלאים הכתובים בתורה
האם יש משמעות עכשווית ליום פסח שני, אותו נציין בתחילת השבוע הבא? הרי כל מהות החג מלכתחילה נועדה רק עבור קבוצה מצומצמת בקרב העם
מה ניתן ללמוד ממצוות ארבעת המינים המופיעה בפרשתנו? מה עושה הערבה שאין לה טעם וריח לצד המינים האחרים על מעלתם? מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
הגאולה חייבת להיות גשמית או שדי בגאולה רוחנית בלבד שלא תחולל כאן שינוי? וגם: למה לא מספיק היה לכתוב בתורה על הגאולה פעם אחת בלבד?
חודש אייר, מבטא את ראשי התיבות אני ה' רופאך. המרמז על רפואה ניסית ומיוחדת הבאה מאת הקדוש ברוך הוא. הכח לזה מגיע מחודש ניסן המבטא את הכוח מלמעלה למטה, למעלה מדרך הטבע
לצד היותו החג בו מציינים את הגאולה ממצרים, חג הפסח ובמיוחד החג האחרון שבו הם מביאים לידי ביטוי את הגאולה האמיתית והשלמה. לכן אנו נוהגים לאכול סעודת משיח ביום האחרון של פסח