• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ד תמוז התשפ"ד (20.07.2024) פרשת בלק

החודש עם המסר המסתתר

כיצד ייתכן שאותו החודש מכיל שני הפכים כה קיצוניים - חג של גאולה ויום של אבל וחורבן? מצד אחד ביום י"ז בתמוז הובקעה חומת ירושלים ועל כן חודש זה מסמל אבל וחורבן; אך מצד שני בדורות האחרונים התגלה שחודש תמוז נקרא "חודש הגאולה" על שם חג הגאולה י"ב בתמוז
החודש עם המסר המסתתר
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

לכל חודש יש את התוכן המיוחד שאיתו הוא מזוהה בעקבות אירועים שקרו בו. ולדוגמא: חודש אדר מזוהה מיד עם השמחה, כנאמר "משנכנס אדר מרבים בשמחה", בזכות חג הפורים שמשפיע על כל החודש. גם חודש ניסן כולו נקרא "חודש הגאולה" על שם הגאולה ממצריים שהתרחשה בחודש זה, וכן הלאה.

אך כאשר רוצים מדברים על חודש תמוז ניתן להצביע על שני תאריכים בעלי תוכן מנוגד לכאורה:

מצד אחד ביום י"ז בתמוז הובקעה חומת ירושלים ועל כן חודש זה מסמל אבל וחורבן; אך מצד שני בדורות האחרונים התגלה שחודש תמוז נקרא "חודש הגאולה" על שם חג הגאולה י"ב בתמוז שבו יצא הרבי הקודם (רבי יוסף יצחק מליובאוויטש) ממאסרו. חג זה אינו חג פרטי אלא נס והצלה כללית לכל בית בישראל, כפי שכתב הרבי הקודם בעצמו "לא אותי בלבד גאל ה' בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה..." כי זהו חג כללי שהשפיע על כל המשך הפצת תורת החסידות.

סתירה בתמוז

וצריך להבין כיצד ייתכן שאותו החודש מכיל שני הפכים כה קיצוניים - חג של גאולה ויום של אבל וחורבן?

כשם שיש בחודש תמוז שני תאריכים בעלי משמעות הפוכה, כך גם שמו של החודש נתון לשני פרשנויות סותרות: מצד אחד "תמוז" הוא שם של עבודה זרה, ומצד שני מוסבר בתורת החסידות שתמוז (מלשון היסק וחום) הוא על שם החום והאור הגדול שמאיר בזמן זה כתוצאה מגילוי אור ה' המאיר בתוקף בתקופת תמוז. ושוב נשאלת השאלה כיצד שמו של החודש מתפרש מחד כשם שלילי ולאידך הוא מסמל גילוי גדול?

התוכן החיובי המסתתר

ההסבר לכל זה: לצום יש שני משמעויות. המשמעות החיצונית היא יום שנקבע לזכר פורענות וחורבן, אך המשמעות הפנימית היא יום שמחה - "יום רצון לה'", שבו מתגלית ביתר שאת אהבתו הגדולה של הקב"ה לעם ישראל. זו הסיבה שבגאולה יהפכו כל ימים אלו לימי ששון ושמחה, משום שבפנימיותם הם ימים של חסד ואהבה של הקב"ה לעם ישראל, ומכיוון שאז ייעלם הרובד החיצוני של החורבן, יישאר רק התוכן החיובי של ימים אלו - ימי ששון ושמחה.

זו הסיבה שבמשך כל הדורות חודש תמוז הזכיר בעיקר את התוכן השלילי (הן מצד יום הפורענות, והן מצד שמו - על שם עבודה זרה), כי באמת התוכן הפנימי היה בהעלם. אך בדור זה - הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, אפשר כבר לטעום ולהרגיש את התוכן הפנימי והאמיתי של חודש זה, ולכן קבע הקב"ה - בתור הכנה ל"שלושת השבועות" - את חג י"ב בתמוז, כדי שנוכל להתחיל להרגיש את המהות הפנימית והאמיתית של חודש תמוז.

לטעום גאולה

מכל דבר יש ללמוד הוראה למעשה בפועל ואחת מן ההוראות הפשוטות מכל זה היא:

כאשר מתקרבים ל"שלושת השבועות" יכול יהודי ליפול ברוחו מצד החושך והחורבן, ועל זה באה ההוראה מי"ב בתמוז שכיום, בדור שלפני הגאולה, אפשר כבר להתחיל לטעום ולהרגיש את התוכן הגאולתי של חודש תמוז, ובמילא בוודאי שאין לו מה ליפול ביאוש, אלא עליו לשמוח בשמחה גדולה, וזה ישלים את גילוי התוכן האמיתי של ימים אלו כאשר "יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה" בהתגלות משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 308)

הפרה האדומה שמזכירה את הבקשה

אפר של אהבת ישראל

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...