• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אייר התשפ"ד (27.05.2024) פרשת בהר

להיות עניו ולהתנהג כמו מלך

שלימות העבודה היא דווקא כאשר האלוקות חודרת בכל האדם, עד כדי כך שכל המציאות שלו אינה אלא מציאות של אלוקות, שאז אין הוא צריך לבטל את מציאותו. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת וישלח
להיות עניו ולהתנהג כמו מלך
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

התזמון של פרשת השבוע בזמן שבו היא נקראת בשנה איננו מיקרי אלא - כמו כל ענייני התורה - נקבע בהשגחה פרטית מדויקת, שלכן מוכרח להיות קשר בין פרשת השבוע והזמן שבו היא נקראת.

פרשת וישלח נקראת לעולם בסמיכות לחג הגאולה י"ט בכסלו, היום בו נגאל רבינו הזקן (רבי שניאור זלמן, בעל התניא והשולחן ערוך) ממאסרו, ומאז הוסר הקטרוג על הפצת תורת החסידות, מהו אם כן, הקשר בין פרשת וישלח לי"ט בכסלו?

את אחד הרמזים לקשר ניתן למצוא בתוכן האיגרת המפורסמת ששלח אדמו"ר הזקן לאחר צאתו מהמאסר בפטרבורג, הפותחת במילים "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת" - פסוק המופיע בפרשת וישלח.

עניו או תקיף?

באופן פרטני יותר, בפרשת וישלח אנו מוצאים שתי גישות שונות בהנהגתו של יעקב אבינו. מצד אחד הוא אומר "קטונתי", שמשמעותו היא ביטול המציאות שלו. ומצד שני בתחילת הפרשה מסופר כיצד הוא שולח מלאכים, ורש"י מדגיש שהיו אלו מלאכים ממש, שבזה רואים דווקא את תוקף המציאות שלו, עד כדי כך שלצורך ענייניו הוא משתמש במלאכים ממש - גישה הפוכה מ"קטונתי".

גם במכתבו של אדמו"ר הזקן אנו מוצאים את שתי הגישות האלו: מצד אחד הוא מתרה בפני החסידים לנהוג בענווה וביטול, ו"בלתי רום לבבם מאחיהם". אך יחד עם זאת הוא חותם את מכתבו בהדגשת מעלת החסידים על פני אלה שאינם כאלו, והמחויבות שלהם לנהוג כלפיהם באהבת ישראל. ויש להבין כיצד הולכים שתי גישות אלו יחד.

כשהעבד מתנהג כמו מלך

והביאור: עניין הביטול כשלעצמו אינו המצב האידיאלי, שכן באם האדם צריך לבטל את רצונותיו ואת מציאותו, הרי זו ראיה שמציאותו סותרת במידת מה לקרבת אלוקים, שלכן יש לבטלה. שלימות העבודה היא דווקא כאשר האלוקות חודרת בכל מציאותו של האדם, עד כדי כך שכל המציאות שלו אינה אלא מציאות של אלוקות, שאז אין הוא צריך לבטל את מציאותו, מכיוון שזוהי מציאות אלוקית.

וכשם שעבד, שבהיותו עבד אין הוא יכול לנהוג בתוקף מציאותו כי עליו להיות בטל לחלוטין לרצונו של המלך, אך כאשר מתגלה שכל המציאות שלו אינה אלא מציאות המלך, אין הוא זקוק לביטול, כיוון שמציאות המלך היא המציאות שלו.

המלאכים לשירותך

מכל זה מובן שכאשר ניגשים לפעול בהפצת המעיינות חוצה יש לעשות זאת עם כל התוקף, כיוון שכאן המציאות העצמית של יהודי איננה מציאות של עבד הממלא תפקידו, אלא זוהי מציאותו של המלך. ולכן יש לפעול במלוא התוקף, וכפי שלומדים מפרשת השבוע שיעקב אבינו השתמש במלאכים לצרכיו - ודוגמת זה גם בכל יהודי ויהודי שיכול להשתמש במלאכים ממש לצורך ענייניו, ועל ידי זה כל המניעות והעיכובים מתבטלים בפניו.

ועוד ועיקר, להתכונן לגאולה האמיתית והשלימה, וכלשון הידוע "עמדו הכן כולכם", שגם בלשון זה מודגש החיבור שבין שתי התנועות: מצד אחד "עמדו", שעמידה מבטאת את ביטול המציאות, ומצד שני "הכן כולכם", שמבטא את התוקף, כמו בחיילים בצבא שעומדים הכן עם כל התוקף.

ועל ידי זה זוכים תיכף ומיד לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש בגאולה האמיתית והשלימה ובבית המקדש השלישי, שאז זוכים לתכלית שלימות המנוחה, "פדה בשלום נפשי" תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת שבת-פרשת וישלח ה'תשמ"ט)

אברהם ויצחק נשבעים, יעקב מתחמק

אפר של אהבת ישראל

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...