בנות ישראל בדרכה של רבקה

כאשר יצחק אבינו ביקש לבדוק את כלתו המיועדת - רבקה, הוא בחן את הנהגותיה, וכפי שמפרש רש״י את הפסוק (פרשתנו כד, סז): ״ויביאה יצחק האוהלה שרה אימו״ ״והרי היא שרה אמו, כלומר: ונעשית דוגמת שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת - היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה - פסקו, וכשבאת רבקה - חזרו״.

לומדים אנו מכך שרבקה הדליקה נרות שבת קודש גם לפני חתונתה שהרי ״ויקח את רבקה...״ היה רק אחרי שהוא ראה אצלה ״נר דלוק מערב שבת לערב שבת״.

ילדה בת שלש

יתירה מזאת: לפי דעת רש״י ודברי חכמינו ז״ל, היתה רבקה בעת חתונתה בת שלש שנים, גיל שבו עדיין אין חיוב במצוות, ובכל זאת קיימה רבקה את מצוות הדלקת נרות שבת. וזה היה הסימן העיקרי לכך שנעשתה דוגמת שרה אמנו ולהחלטתו של יצחק לקחתה לאשה.

ברור שאברהם אבינו, קיים את כל מצוות התורה, כולל אפילו מצוות שתיקנו חכמים (כפי שכותב רש״י, תולדות כו, א). ומתוך זה מבינים אנו שהוא קיים גם את הדין שבאם אין האשה מדליקה נר בערב שבת (מכל סיבה שהיא), מוטלת חובה זו על האיש.

כל אחת יכולה וצריכה

מסתבר שלאחר פטירת שרה הדליק אברהם (ואחריו יצחק) נרות בערב שבת, כך שגם לולא הדלקתה של רבקה – היה נר שבת דלוק בבית. ובכל זאת לא הסתפקה רבקה בכך, והדליקה בעצמה למרות גילה הצעיר.

מכך אנו למדים הוראה ברורה שלא רק בנות מצוה לפני נישואיהן חייבות בהדלקת נרות, אלא גם ילדות קטנות, מגיל שלש ומעלה (שאינן חייבות במצוות עדיין), אם הן כבר מבינות קצת את משמעותה של הדלקת נרות שבת, יש לחנכם לקיום המצווה, גם כאשר האם מדליקה בבית נר.

אמנם רבקה הייתה נבונה הרבה יותר מילדה אחרת בגיל זה, וכפי שניתן לראות מסיפור שליחותו של אליעזר, שדייק בכל תנועה שראה אצלה, אך למרות כל זאת היא לא הייתה בת יותר משלש שנים, ועל-פי דיני התורה חלו עליה רק החיובים של ילדה קטנה.

אור לשבוע ימים

עניין נפלא נוסף ניתן ללמוד מסיפור זה: כאמור, ודאי שאברהם אבינו היה מדליק בעצמו נרות בכל ערב שבת. והנה, למרות שהתורה כותבת עליו שהוא היה ״בא בימים וה' ברך את אברהם בכל״, והכוונה גם לרוחניות. עם זאת, לא נראתה בהדלקתו אותה מדרגה עליונה של ״נר דלוק מערב שבת לערב שבת״ כפי שכתוב על הדלקתה של רבקה (וקודם לזה אצל שרה).

רואים אנו את הכוח העצום הטמון במצוות הדלקת הנרות של ילדות יהודיות - גם הקטנות ביותר, בנות שלש, שהדלקת הנרות על ידן מאירה את הבית למשך כל השבוע.

וכמו שאצל שרה ורבקה האירו הנרות בפועל את הבית באור הנראה, כן הוא ברוחניות הדבר, שבזכות הדלקת הנרות של בנות ישראל מואר הבית כולו במשך כל ימות השבוע.

מכל האמור מובן גודל הזכות והחשיבות שבכך שכל ילדה יהודייה, שהגיעה לגיל חינוך, תדליק נרות בכל ערב שבת קודש ויום טוב.

ועל ידי הדלקת נר שבת נזכה, כנאמר בילקוט שמעוני, ל״נרות ציון״ שיראה לנו הקדוש-ברוך-הוא בקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלימה.

(על-פי לקוטי שיחות חלק ט״ו עמוד 163)