דרישה של ילד קטן

מה גורם לילד קטן לפרוץ בבכי? כ' מרחשוון הוא יום הולדתו של הרבי הרש"ב, רבי שלום דובער מליובאוויטש, נשיאה החמישי של חב"ד. מסופר, כי בהיותו בן ארבע או חמש, נכנס אל סבו, הרבי ה"צמח צדק", כדי לקבל את ברכתו ליום הולדתו.

אלא שברגע שנכנס פרץ הילד בבכי, תוך שהוא מסביר כי למד ב'חדר' על התגלות הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, כמסופר בפרשת השבוע: "וירא אליו ה'" ומשום כך בוכה הוא, מדוע זכה אברהם אבינו שה' יתגלה אליו, ואילו אליו אין הוא מתגלה? השיב לו סבו, שכאשר יהודי צדיק, בן תשעים ותשע שנים, מחליט למול את עצמו - ראוי הוא שה' יתגלה אליו.

רמב"ם של חסידות

סיפור זה אינו רק מעשייה מעניינת מילדותו של הרבי הרש"ב. העובדה שהוא התרחש בקשר ליום הולדתו - יום כללי בחייו, ואף סופר על ידי בנו וממלא מקומו, הרבי הריי"צ, מלמדת כי טמונה בו נקודה המאפיינת במיוחד את עבודתו הכללית לאורך שנות נשיאותו.

אחד מחידושיו הבולטים של הרבי הרש"ב הוא הביאור הרחב והשיטתי של מושגיה וענייניה של החסידות, דבר דבור על אופנו. לא לחינם נקרא בפי חסידים הראשונים בשם "הרמב"ם של תורת החסידות". כשם שהרמב"ם סידר את הלכות התורה במבנה בהיר ושיטתי, כך ביאר הרבי הרש"ב במאמריו את ענייניה העמוקים של החסידות על כל פרטיהם.

חידוש מרכזי נוסף בפועלו היה ייסודה של ישיבת "תומכי תמימים", בה נקבע לראשונה סדר לימוד קבוע ומסודר של תורת החסידות, כחלק בלתי נפרד מסדרי הלימוד של תורת הנגלה - משנה, תלמוד והלכה.

בצורה מוחשית

הלימוד בישיבה ב'נגלה' וחסידות תוך עיון ופלפול ב"דיבוק חברים", מצליח ללבן את הסוגיות לעומקן ולהגיע להבנה ברורה ומסודרת. בכך הפכה הישיבה למקום שבו מתגשמת בפועל הכוונה של "הפצת המעיינות חוצה", כאשר תלמידי הישיבה מתחנכים להיות "נרות להאיר", להפיץ את אור החסידות ולמלא את שליחותם כ"חיילי בית דוד".

מאחורי ייסוד הישיבה עמדה מטרה עמוקה עוד יותר: להביא לכך שאלוקות לא תישאר מושג מופשט ורחוק, אלא תהיה מציאות מוחשית בחייו של יהודי, באמצעות לימוד תורת החסידות.

כעת מתברר הקשר בין הסיפור מילדותו של הרבי הרש"ב לבין הנקודה הכללית של עבודתו: בכיו של הרבי נבע מהשתוקקות עזה לראות אלוקות בצורה מוחשית, בעיניו הגשמיות ממש. אותה השתוקקות עמדה בבסיס של כל ענייני עבודתו - לגלות אלוקות במוחש בתוך העולם הזה.

לראות אלוקות

זו הייתה המטרה שעמדה מאחורי ייסוד ישיבת "תומכי תמימים", והיא גם מסבירה את סגנונם המיוחד של מאמרי החסידות שלו. באמצעות לימוד פנימיות התורה באופן בהיר, מסודר ומעמיק, בדומה לסדר הבהיר והשיטתי של ספר הרמב"ם, חודרת ההכרה באלוקות אל תוך שכלו של האדם, וממנו אל חייו ואל המציאות שסביבו.

השתוקקות זו היא גם יסוד מרכזי בחינוך: להחדיר בעצמנו ובילדינו את הרצון והכמיהה לראות אלוקות במוחש, לא להסתפק בידיעה ובהבנה בלבד, אלא לשאוף לגילוי אלוקי ממש, כפי שהשתוקק לכך הרבי הרש"ב כבר בילדותו.

ועצם ההשתוקקות לגילוי אלוקות מקרבת ומזרזת את הגאולה האמיתית והשלימה, שבה נזכה לראות אלוקות בגלוי, בעינינו הגשמיות ממש, ולשמוע "תורה חדשה" מפיו של משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת שבת פרשת וירא תנש"א)