לדרוש בתוקף את הגאולה

פרשת השבוע כוללת בתוכה פרטים רבים, אך המשותף לכולם הוא השם וה'כותרת' של הפרשה - "פרשת וארא", ולכן מובן שכאשר ניגשים ללמוד מפרשת השבוע הוראה בעבודת ה' יש ללמוד לפני הכל הוראה משם הפרשה.

המילה "וארא" היא מלשון ראיה, כלומר שרואים את הדבר באופן גלוי. ההבדל בין שמיעה וראיה הוא שבאמצעות כח השמיעה תופסים את העניין בהדרגה, פרט אחרי פרט, ורק לבסוף מתקבלת התמונה המלאה. לעומת זאת באמצעות כח הראיה ניתן לתפוס את התמונה המלאה בבת אחת וברגע אחד.

נוסף על כך: כאשר שומעים משהו, גם אם קולטים את כל הפרטים ומצליחים לקבל את התמונה המלאה אפשר עדיין לערער ולפקפק באמיתות הדבר. לעומת זאת כאשר רואים משהו, אפילו לרגע קצר, זה מקבל אמיתות מוחלטת שאינה ניתנת לעירעור בשום מצב.

זו ההוראה מפרשת וארא, שענייני יהדות ואלוקות צריכים להיות חדורים אצל היהודי כל כך, ובהתאמתות מוחלטת כמו זו של ראיה, כך ששום מצב ושום דבר לא יוכלו לערער אצלו את אמיתות הדברים.

למה הרעות לעם הזה?

הוראה נוספת הנלמדת מפרשת וארא: בסיום הפרשה הקודמת עומד משה לפני הקדוש ברוך הוא וטוען בתוקף על קושי השיעבוד של עם ישראל, וצועק לפני ה': "למה הרעות לעם הזה?". בתחילת פרשתנו, פרשת וארא, משיב הקדוש ברוך הוא למשה על טענותיו.

תשובת הקב"ה למשה היא, שכשם שאצל אברהם יצחק ויעקב היו נסיונות קשים ובכל זאת הקב"ה עמד בכל הבטחותיו אליהם, כך גם כאן הוא הבטיח שיגאל את עם ישראל ויעמוד בהבטחתו, ובקרוב יוציא את עם ישראל ממצרים בניסים ונפלאות וברכוש גדול.

משה רבינו זועק בתקיפות

המפרשים עומדים על כך ואומרים שהקב"ה מתאונן בכך על משה כביכול, שהרי האבות גם כן עמדו בפני נסיונות רבים ובכל זאת האמינו בה' ולא באו אליו בטענות, ואילו כאן משה מגיע וטוען על קושי הגלות "למה הרעות לעם הזה".

ההוראה הנלמדת מכך: משה רבינו ידע בוודאי את הנהגת האבות הקדושים שלא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה, ולמרות זאת הוא עמד וטען "למה הרעות לעם הזה!", ובוודאי שהוא לא עשה זאת כאמירה קרירה מן השפה ולחוץ, אלא דרש במלוא העוז והתוקף מהקב"ה את הגאולה של עם ישראל!

אמונה של ראיה

מזה מתקבלת ההוראה לכל יהודי, שאל לו לחשוב שהוא יכול להשלים עם עיכוב הגאולה בטענה שאין זה תפקידו להתערב בחשבונות שמים, אלא עליו ללמוד ממשה רבינו ולדרוש מהקדוש ברוך הוא "למה הרעות לעם הזה!".

ישנם כאלו שטוענים שטוב להם במצב הנוכחי ושהעיקר הוא שיתאפשר להם לשבת וללמוד תורה במנוחת הדעת, ולולי זאת לשם מה יש צורך לדרוש ולבקש את הגאולה?

על זה באה התורה ומספרת לנו שמשה רבינו ידע מהנהגת האבות ובכל זאת דרש בתוקף את הגאולה, ומכיוון שסיפור זה נכתב בתורה הרי זו הוראה לכל יהודי, שאל לו להסכים ולהשלים עם רגע נוסף של עיכוב הגאולה. ואין בכך חס ושלום חיסרון באמונה בה', שהרי יחד עם הדרישה "למה הרעות לעם הזה" יש לכל יהודי את התוקף של "וארא" - אמונה מוחלטת בקדוש ברוך הוא כמו באמצעות ראיה ממש, שאז יהודי יכול יחד עם עבודתו בתורה ומצוות לדרוש את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת שבת פרשת וארא תשמ"ג)