• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ג שבט התשפ"ג (04.02.2023) פרשת בשלח

המצווה שמזכירה את מתן תורה

בשנה זו, מציינים את שנת הקהל, בה היתה מתקיימת מצווה זו, על ידי המלך, במוצאי חג הסוכות בבית המקדש, לשם היו נאספים כל עם ישראל, לשמיעת קריאת התורה. רעיון מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח לשנה המיוחדת בה אנו נמצאים
המצווה שמזכירה את מתן תורה
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

בפרשת וילך כתובות שתי המצות האחרונות שבתורה בהם נצטוו ישראל (מצוות עשה), והן: מצות הקהל "מקץ שבע שנים . . בבוא כל ישראל . . הקהל את העם גו'", ומצות כתיבת ספר תורה "ועתה כתבו לכם גו'".

הטעם והצורך לכך שמזמן לזמן (בכל שבע שנים) צריכים לחיות מחדש את מעמד הר סיני ב'הקהל', וכן זה שכל אחד חייב לכתוב ספר תורה שיהיה "כאילו קבלו מהר סיני", הוא משום שעיקר החידוש של מעמד הר סיני ומתן-תורה היה לא בלימוד התורה ושמיעת מצוות ה', (ובפרט שגם לפני מתן-תורה, נאמר כי האבות למדו את התורה), אלא החידוש הוא שאז היה מעמד נתינת התורה באופן של ראיה, כמו שנאמר "וכל העם רואים את הקולות גו' אתם ראיתם גו'", "הראנו ה' אלוקינו את כבודו גו'", וזה היה "בעבור (שעל ידי ראיה זו דוקא באים להשלימות אשר) תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו".

לראות אלוקות

כידוע שאינה דומה שמיעה לראיה. ששמיעה היא מרחוק (ולכן ביכולתה לתפוס רק דבר רוחני כמו קול וכדומה בו, ונתפס רק בהבנה והשגה, רוחניות האדם), ואילו ראיה היא מקרוב (ולכן ראיה תופסת בדבר גשמי, וגם פועלת על גשמיות גופו עד שהדבר הנראה מתאמת אצל הרואה), וכך היה בעת מתן-תורה, ש"כל העם רואים את הקולות" – כפי שחז"ל מסבירים פסוק זה "רואים את הנשמע", ולכן נתאמת אצל כל אחד ואחת מעם ישראל ש"אנכי ה' אלוקיך" וכו'.

להתחבר למתן תורה

ויש לומר שזהו הטעם שבכדי שהדור שלאחרי דור מתן-תורה והדורות הבאים "יראו את ה' אלוקיהם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" – לא מספיק רק לזכור מעמד הר סיני בלבד – כזכירת דבר שהיה בעבר, שאז האדם הוא בריחוק מהדבר; אלא צריך להיות ענין מיוחד, מצות 'הקהל', שכל ישראל, אנשים נשים וטף, נקהלים יחד כמו במעמד הר סיני. וכפי שפוסק הרמב"ם על מצווה זו, "ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל".

אותו ענין מוצאים אנו במצווה השניה בפרשה, מצוות כתיבת ספר-תורה, דוקא כאשר האדם כותב את התורה בעצמו, אז זה פועל עליו ועל המעשה שלו, שהוא יהיה במעמד ומצב "כאילו קבלו מהר סיני", כפי שנאמר לגבי הראיה של מתן תורה ש(גם) הגוף הגשמי של האדם - היה באימה וביראה וברתת ובזיעה.

כל אחד צריך

למרות שבזמן שאין בית-המקדש אין קיום מצות הקהל כפשוטה, הרי מובן, שכפי שהוא בכל הדברים התלויים במקדש (קרבנות וכו') - שמקיימים אותם גם עתה ברוחניות, וכפי שאומרים חז"ל 'תפלה במקום קרבנות תקנום', ומעין זה ישנו גם במצות הקהל.

על-ידי ההוספה וחיזוק בהתעוררות שעושה כל אחד ואחת – על ידי שמקהיל אנשים נשים וטף השייכים אליו, ומעוררם על עניני לימוד התורה וקיום המצות, ובכלל - "ליראה את ה' אלוקיכם", הרי זה פועל בהנקהלים - "נזכרים ונעשים" - ליראה כל הימים כאילו עתה נצטווה בה מפי הגבורה בתוקף הראיה של מתן-תורה. ועד שזה ממהר ומזרז קיום היעוד ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ולירושלים בית מקדשך בית-המקדש השלישי, בביאת "המלך המשיח" שיקרא בו את התורה הזאת, בגאולה האמיתית והשלימה, ובמהרה בימינו ממש.

(על פי לקוטי שיחות תשמ"ז פרשת וילך, כרך ל"ד)

להיות עניו ולהתנהג כמו מלך

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...