העצה ששינתה את הכל

בפרשת השבוע אנו לומדים על עצתו של יתרו למשה למנות שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, כדי להקל מעליו את העומס העצום של שפיטת העם. יתרו מזהיר את משה: "נבול תיבול . . כי כבד ממך הדבר".

נשאלת השאלה: כיצד ייתכן שמשה, רועה נאמן של ישראל, לא שם לב לבעיה שהציג יתרו בעצמו?

מוכרחים לומר שמשה הכיר היטב את כוחותיו, ובכל זאת סבר כי זהו הסדר הנכון, שעליו לדון את העם לבדו. ולכן יש להבין מדוע ה' הסכים עם עצת יתרו?

בין משה רבינו לעם

שאלה דומה עולה על מקרה שהתרחש מעט קודם לכן: לאחר מעמד הר סיני, בני ישראל ביקשו ממשה "ואתה תדבר אלינו" באומרם שהם אינם מסוגלים לשמוע את עשרת הדיברות ישירות מאת ה'.

משה רבינו הצטער על כך, שכן משה העריך שבני ישראל כן מסוגלים ויכולים לקבל את הדברים ישירות מאת ה', אך בני ישראל מנגד העדיפו לקבל את דבר ה' על ידי משה.

גם כאן מתעוררת שאלה דומה: ההבדל בין דרגת עם ישראל כפי שהעריך משה, לבין דרגתם בפועל הוא עצום, ואיך יכול להיות שמשה רבינו - הרועה ומפרנס של כלל ישראל - לא העריך נכון (כביכול) את מצבם הרוחני של ישראל?

הביאור בזה: כאשר משה רבינו בוחן את עם ישראל הוא עושה זאת מנקודת מבט של דרגתו הגבוהה, ומשם הם אכן מסוגלים להתעלות לדרגתו של משה ולקבל את הגילוי ישר מאת ה' ללא ממוצע, אולם בני ישראל ישראל רצו לקבל את התורה בהתאם למדרגתם הם, באופן שלא יחייב אותם להתעלות לדרגתו של משה, ויאפשר להם לקלוט את הדברים כפי שהם נקלטים בדרגתם.

אורח לרגע

לכן אמר משה (כפירוש רש"י): "היתשתם כוחי כנקבה" - הם גרמו לו "לרדת" ולשמש כממוצע בינם לבין ה'.

בדומה לכך היה גם בשפיטת העם: משה רצה ללמד את התורה ולדון את העם בעצמו, מכיוון שהוא זה שקיבל את התורה "בבחינת ראייה" ישירות מה', ולכן רצה להעלות את העם לדרגתו, שהרי אין דומה לימוד ממי שראה את הדברים, למי שרק שמע ממקור שני.

אך יתרו, שבא מבחוץ, העריך את העם מצד דרגתם שלהם, וטען שכאשר הם באים להישפט אצל משה על ענייני היום-יום שלהם, אין הם מסוגלים להתעלות לדרגתו של משה.

הכנה לכניסה לארץ

ה' קיבל את עצת יתרו, משום שעם ישראל עתיד להיכנס לארץ, שם לא יוכלו ללמוד תורה מפי משה, וצריך שגם אז יוכל כל יהודי לקבל את דבר ה' על ידי ראשי אלפי ישראל שבכל דור.

משה עצמו לא התכונן למצב כזה, כי לולי החטא היה נכנס לארץ יחד עם העם, ואז הייתה זו הגאולה האמיתית והשלימה. אך גם את הסדר החדש של שרי האלפים והלאה קבע משה רבינו, כדי שיוכל להמשיך ולהשפיע בכל הדורות דרך ראשי ישראל שבכל דור.

דאגתו של משה לכל יהודי בדרגתו אינה ירידה חלילה, אלא אדרבה - זוהי הדרך להגיע למקום הגבוה ביותר. וכמו שמלך הרוצה לנצח מלחמה, מבזבז את כל אוצרותיו היקרים כדי להשיג את הניצחון, כך פעל משה להגשמת התכלית האלוקית – "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 203)