הטעות הגדולה של ערך השוויון

אם היו שואלים אותנו מה הייתה הסיסמה של קורח, התשובה הייתה כנראה: אחדות. "כי כל העדה כולם קדושים", אין יותר מעמדות בין יהודים. במילים של ימינו, קורח ביקש שוויון מוחלט. התשובה הזו מעוררת מיד את השאלה: איך ייתכן שדווקא הקריאה לאחדות הפכה לסמל הגדול ביותר של מחלוקת?

ההסבר לכך נעוץ בתשובת משה לקורח ועדתו "בוקר וידע ה'". הכוונה הפשוטה היא שבבוקר יווכחו כולם לדעת במי בחר ה', אבל חז"ל מבארים זאת במשמעות עמוקה יותר.

משה אמר להם שיש סדר בעולם. כשם שאי אפשר להפוך את הבוקר לערב ואת הערב לבוקר, כך קבע הקדוש ברוך הוא שאהרון הוא הנבחר לשרת אותו מבין כל בני ישראל, ואי אפשר לשנות את זה.

פסיפס מאוחד

העולם דומה לפאזל. דווקא מפני שכל חלק שונה מחברו, נוצרת תמונה אחת שלמה. התורה מלמדת אותנו שהמציאות בנויה מדרגות: יש הבדל בין בית המקדש לירושלים, בין ארץ ישראל לבין שאר הארצות, ובין השבת לשאר ימות השבוע.

גם בתוך אנשים קיימים סוגים שונים. עם ישראל הוא הנעלה מכל העמים, הכהנים נעלים מלוויים וישראלים, והכהן הגדול נעלה מכל שאר הכהנים.

ההבדלים והמעמדות הללו, לא רק שאינם פוגעים באחדות, אלא הם אלה שיוצרים אותה, כי רק כאשר כל נברא ממלא את התפקיד המוטל עליו בשלימות, נוצר המבנה הכללי, השלם והמאוחד של הבריאה כולה.

השפעה הדדית

אמנם, יחד עם ההבדל הברור בין הדרגות, השלימות האמיתית נוצרת דווקא כשהדרגות משפיעות זו על זו. למשל: יום השבת נעלה מימות השבוע, אבל משפיע על כל השבוע, כנאמר ש"ממנו מתברכים כל הימים", ומנגד ימות השבוע משפיעות על השבת, כידוע ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". כך הוא גם לגבי שאר ההבדלים בין הדרגות, בעם ישראל ובעולם כולו.

זו הסיבה שעם ישראל נמשל לאדם: גוף בריא אינו בנוי מאיברים זהים. יש בו ראש, לב, ידיים ורגליים, וכל אבר ממלא תפקיד אחר ותורם לתפקוד הכללי של הגוף. רק כך הגוף מתנהל בצורה תקינה ומאוחדת.

הטעות של קורח

על קורח נאמר ש"פיקח היה". טעותו נבעה מכך שהוא ראה את השורש הגבוה ביותר של עם ישראל, ששם הכל מאוחד למציאות אחת ממש, כפי שנראה זאת בגאולה האמיתית והשלימה.

קורח אמנם ראה את הדברים כפי שהם למעלה, אבל הוא טעה כשניסה להחיל את המציאות הזו על העולם הזה, כאן למטה, כי בעולם שלנו ביטול ההבדלים בין הדרגות השונות יוצר פירוד, בילבול ומחלוקת, כאשר כל חלק אינו עושה את המוטל עליו.

הדברים אקטואליים במיוחד היום. ישנם הטוענים שלמען השלום אין צורך להקפיד על כל המחיצות וההבדלים שקבע הקדוש ברוך הוא, אם זה בהבדל שבין גברים ונשים, יהודים ו(להבדיל) גוים, ועוד.

מפרשת קורח אנו למדים שדרך זו היא הגורמת לפירוד לבבות ולמחלוקת. רק כאשר השלום והאחדות מיוסדים על פי התורה, וכל חלק מבצע את התפקיד שנתן לו הבורא, ניתן להגיע לאחדות אמיתית, כפי שיהיה בגאולה האמיתית והשלימה, כדברי הרמב"ם שאז "לא יהיה שם מלחמה, קנאה ותחרות", אלא רק אחדות שלימה: "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעבדו בשכם אחד" תיכף ומיד ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 202)