צבא איכותי

מבין שלל דיני המלחמה המופיעים בפרשת השבוע, מופיע הפסוק "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויבך לפניך, והיה מחניך קדוש".

דווקא בתוך המחנה הצבאי צריך לזכור מי באמת מעניק את הניצחון. הקדוש ברוך הוא נמצא בתוך המחנה ושומר על עם ישראל, ולכן יש לשמור על קדושת ונקיון המחנה ולהתנהג בו בצניעות כיאה למקום בו נמצא הקב"ה.

בספר התהילים נאמר "אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר". לכאורה נשאלת השאלה: אם הקדוש ברוך הוא שומר את העיר, לשם מה בכלל זקוקים לשומר? הרי אם ה' אינו שומר, כל תפקידו של השומר הוא "שווא", אם כן, מדוע בכלל צריך להעמיד שומר?

קדושת המחנה

אלא שהקדוש ברוך הוא רוצה שכל דבר בעולם יתבצע בדרכי הטבע, ולכן מעמידים אמנם שומר על העיר, אבל השומר צריך לדעת שבאמת ה' הוא השומר, ואילו הוא רק שליח שדרכו הדברים מתלבשים בדרך הטבע.

יחד עם הזכות שנפלה בחלקו של השומר מוטלת עליו גם החובה להתנהג כפי הרצון של מי ששלח אותו, הקדוש ברוך הוא. עליו לדאוג לקדושת המחנה, כציווי התורה "והיה מחנך קדוש", כי רק כך תחול עליו הברכה שה' "מתהלך בקרב מחנך".

עדיין ניתן לשאול: באם הכל צריך להתנהל על פי הטבע, מדוע התורה נותנת כאן חשיבות רבה לקדושת המחנה ולההנהגה בתוכו? לכאורה על פי הטבע עיקר הדגש צריך להיות על ההכנות למלחמה, אגירת כלי נשק, אימון החיילים והכנת הצבא לקראת רגע האמת.

איכות מול כמות

את התשובה לכך ניתן להבין גם מתוך השינוי שחל בשיטות ההכנה למלחמה בצבאות העולם. בשונה מהגישה הישנה לפיה הניצחון בשדה הקרב תלוי בכמות כלי הנשק והחיילים, בדורות האחרונים הולכת ומתחזקת ההכרה במעלת האיכות על פני הכמות.

הניצחון בשדה הקרב אינו מוכרע על פי מספר החיילים, או כמות הנשק. איכות הנשק, הדיוק והתחכום שלו, יכולים להכריע מערכה גם כאשר לצד השני יש יתרון כמותי משמעותי. זוהי דוגמה מובהקת למעלת האיכות על הכמות.

ואם איכות הנשק חשובה כל כך, על אחת כמה איכות אנשי הצבא עצמם: המצב הנפשי, המורל ואווירת הניצחון אצל החיילים חשובה ומוכרחת פי כמה מאשר כמות החיילים.

אם אפילו אצל אומות העולם מעלת האיכות על הכמות, ואפילו בעניינים כל כך ירודים ונחותים כמו נשק שמטרתו הרס וחורבן, על אחת כמה וכמה אצל עם ישראל שהעיקר אצלם אינו רק הכמות אלא בעיקר האיכות.

ניצחון מוחלט

עם ישראל הוא "גוי קדוש", ובפרט כאשר מדובר על בני ישראל הנמצאים בארץ הקודש. בוודאי שהדבר החשוב ביותר הוא הידיעה שה' הוא השומר את העיר, ואילו החייל הוא רק שליח.

ובדיוק כשם שחייל מונח בתפקידו בכל רגע, ורק מזמן לזמן עוסק בענייניו הפרטיים, כך, ועוד יותר מכך, צריכה להיות חדורה בו בכל רגע ורגע ההכרה שה' הוא השומר את העיר ואילו הוא רק שליח.

וכאשר המחנה מתנהל מתוך קדושה, ומתוך הכרה בכך שהקדוש ברוך הוא השומר את העיר ומנצח את האויבים, זוכים לניצחון המוחלט בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש על ידי משיח צדקנו.

(על פי שיחת י"ט כסלו תשל"ד)