ההחלטה הדרמטית שהתקבלה מחוץ לירושלים

רגע לפני החורבן, מחוץ לחומות ירושלים, מתקבלת החלטה גורלית שתעצב את עתידו של עם ישראל.

הגמרא מספרת שכאשר ראה רבי יוחנן בן זכאי ברוח קדשו כי הגזירה כבר נחתמה למעלה, ולא ניתן עוד למנוע את חורבן ירושלים ובית המקדש, הוא יצא בחשאי מן העיר הנצורה במטרה להיפגש עם המצביא הרומאי אספסיאנוס, כדי להבטיח את המשך קיומו של עם ישראל.

יבנה וחכמיה

בקשתו של רבי יוחנן בן זכאי הייתה: "תן לי יבנה וחכמיה". רבי יוחנן הפציר בפני אספסיאנוס להציל ולשמור על מרכז התורה והחכמים בעיר יבנה ולא לפגוע בהם, כדי שמסורת התורה ופסיקת ההלכה תישמר ותמשיך גם לאחר החורבן.

רבי יוחנן לא ביקש להציל דבר שולי או צדדי. הוא ביקש לקבל דבר שיהווה תמורה לבית המקדש עצמו – מקום שבו תמשיך לשרות השכינה בתוך עם ישראל גם לאחר החורבן, וכפי שאומרים חז"ל: "מיום שחרב בית המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא אלא ארבע אמות של הלכה בלבד".

ביטול החורבן מעיקרו

שמירת גחלת התורה אינה רק תחליף לבית המקדש למשך זמן החורבן, אלא היא גם זו שמביאה ופועלת את בניית בית המקדש השלישי מחדש. זו הסיבה שכאשר אנו מבקשים בכל יום "יהי רצון מלפניך . . שייבנה בית המקדש במהרה בימינו" אנו מיד ממשיכים ומוסיפים "ותן חלקנו בתורתך", משום שלימוד התורה ובניית בית המקדש קשורים ושלובים זה בזה.

כאשר יהודי יושב ולומד תורה, הוא נמצא 'מעל' החורבן, מעין מצב של גאולה, ובכך הוא עוסק בהבאת הגאולה לכל עם ישראל ולבניית בית המקדש.

יוצא אם כן דבר נפלא: עוד קודם החורבן הצליח רבי יוחנן להקדים רפואה למכה ולקבל הבטחה לשמור ולקיים את מה שיבטל את החורבן לגמרי ויבנה את בית המקדש השלישי!. זו לא הייתה סתם הבטחה, אלא הבטחה של מלך, המקבלת תוקף שאי אפשר לבטל אותו.

דווקא אספסיאנוס - שהיה המחריב של בית המקדש, הוא זה שנתן את הרשות וההסכמה למה שיבטל את החורבן, וכך, באופן פלאי, עוד לפני החורבן נזרע הזרע שממנו יצמח הבניין העתידי.

תאווה לימות המשיח

את חיבורו הענק חותם הרמב"ם בהלכות הנוגעות לביאת המשיח, ומסיים "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח" - לא בשביל שפע גשמי או שליטה על הגויים, אלא כדי שיוכלו ללמוד תורה, כך שכל העולם כולו יהיה מלא ב"דעה את ה' כמים לים מכסים".

זאת אומרת שבמשך כל הזמן עד שזוכים לגאולה האמיתית והשלימה, עומד יהודי בתנועה של תשוקה ותאווה לימות המשיח. כלומר, הוא לא רק יושב בצד וממתין לביאת המשיח, אלא הוא לומד תורה ומקיים מצוות כדי למהר ולהביא מוקדם יותר את הגאולה האמיתית והשלימה, ובעיקר לומד הוא פנימיות התורה, שהיא ההכנה הראויה ביותר לזמן שבו תמלא הארץ כולה בידיעת ה'.

אבל החידוש הגדול של רבי יוחנן בן זכאי היה לא רק שהוא פעל להביא את הגאולה, אלא שהוא הצליח לפעול עוד לפני חורבן בית המקדש את קיום "ד' אמות של הלכה" שזה מה ששולל ומבטל מעיקרו את החורבן, וזה מה שיפעל בגלוי, את הגאולה האמיתית והשלימה ואת בניית בית המקדש השלישי על ידי משיח צדקנו - תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת ו' תשרי תש"מ)