היום שמביא חיות בעבודה של אני לדודי

השבוע יחול יום ח"י באלול, יום ההולדת של שני המאורות הגדולים - רבי ישראל הבעל שם טוב, מייסד ומגלה תורת החסידות הכללית, ורבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן, מייסד תורת חסידות חב"ד.

אודות יום מיוחד זה הקדיש הרבי הקודם שיחה מיוחדת המבארת את תוכנו ומעלתו של היום, ואלה דבריו: "ישנו פתגם חסידי עתיק בשני נוסחאות: א) ח"י אלול הוא היום שהביא ומביא חיות באלול. ב) ח"י אלול נותן חיות בעבודה של אני לדודי ודודי לי".

על פניו נראה כי אין הבדל גדול בין שתי הגירסאות והן מבטאות את אותו התוכן, אך מכיוון שהרבי הביא את שני הנוסחאות, מובן שבכל אחת מהן יש חידוש לגבי חברתה, ומכל נוסחה אנו למדים עניין נוסף על מהותו של יום ח"י באלול.

חיצוניות ופנימיות

כל זמן מורכב משני רובדים. הזמן עצמו, והתוכן הפנימי המאפיין אותו. לדוגמא - יום השבת הוא היום השביעי במספר מתוך ימי השבוע, אבל נוסף לכך יש בו גם תוכן פנימי ומיוחד - קדושת השבת - שמאירה ביום זה, והיא נעלית לגמרי ממושגי הזמן והמקום.

אותו הדבר הוא לגבי חודש אלול: חודש אלול מצד עצמו הוא זמן שמאירה בו הארה אלוקית גדולה ונשגבה, ובלשון החסידות "אתערותא דלעילא" - התעוררות הבאה מלמעלה למטה. וכפי שמיטיב להסביר זאת אדמו"ר הזקן באמצעות משל למלך היוצא אל השדה, מקומם של האנשים הפשוטים, ואז רשאי כל מי שרוצה לגשת אל המלך ולשטוח בפניו את בקשותיו וצרכיו.

אך מצד שני התוכן הפנימי של חודש אלול הוא עבודה מלמטה למעלה - "אתערותא דלתתא", זמן של עבודה אישית של כל אחד, כמרומז בראשי התיבות אלול - "אני לדודי ודודי לי", עבודה אישית מ"אני" אל "דודי" אל הקדוש ברוך הוא.

התוכן הפנימי של ח"י אלול

לפי כל זה נבין מהם שני הגירסאות של הפתגם אודות ח"י באלול:

ח"י באלול בא להכניס חיות בחודש אלול על שני רבדיו, הן בעצם הזמן והן בעבודה הפנימית של חודש זה, וכפי שזה בא לידי ביטוי בשינויים הלשוניים שבין שני הנוסחאות:

הגירסא הראשונה מדגישה את ייחודיותו של עצם היום של ח"י אלול ("ח"י אלול הוא היום אשר…"), ועצם היום מביא חיות בעצם הזמן של חודש אלול, הזמן שמאיר בו הארה אלוקית מלמעלה, וש"המלך בשדה".

בנוסף לכך יש בח"י אלול תוכן פנימי, הנותן חיות בתוכן הפנימי של עבודת חודש אלול, העבודה האישית מלמטה למעלה, ובלשון הגירסא השניה "ח"י באלול נותן חיות בעבודה של אני לדודי…".

עיצומו של יום

מכל זה אנו למדים כמה השפעה יש ליום זה על כל אחד ואחת. אפילו יהודי הטוען שהוא אוחז רק בתחילת העבודה, ולכאורה מה לו וליום נעלה כח"י באלול, עונים לו שח"י אלול נותן חיות כבר מעצם היום, מבלי הבט על תוכנו הפנימי והנעלה של היום.

וכן לאידך, גם אלו הנמצאים בדרגה רוחנית גבוהה ביותר, עליהם לדעת שמוטל גם עליהם לחדש ולהוסיף בכל העניינים, כפי שיום ח"י באלול נותן ומוסיף חיות בעבודה.

וכל עניינים אלו ממהרים ומקרבים עוד יותר את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ועד שזוכים לכל זה תיכף ומיד ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 161)