משה רבינו ראה את עם ישראל מדרגתו הנשגבה וסבר שהם יכולים להתעלות לרמתו, אך העם ביקש לקבל את דבר ה' בהתאם למדרגתו. כך גם בעצת יתרו – משה רצה לדון את העם בעצמו, אך יתרו הבין את צורכי העם מנקודת מבטם. ה' קיבל את עצתו כהכנה לכניסה לארץ, שם תורת משה תועבר על ידי מנהיגי הדור בכל תקופה
שלימות העבודה היא דווקא כאשר האלוקות חודרת בכל האדם, עד כדי כך שכל המציאות שלו אינה אלא מציאות של אלוקות, שאז אין הוא צריך לבטל את מציאותו. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת וישלח
יעקב, פעל בכל עת לברר ולזכך את הרע שבעולם ולהפוך אותו לקדושה. לכן הלך יעקב מבאר שבע לחרן - המקום הירוד ביותר מבחינה רוחנית, "חרון אף של מקום". מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת ויצא
ישנו תלמיד שקולט את דברי רבו בצורה מושלמת מבלי להחסיר אף פיסת מידע וישנו סוג נוסף של תלמיד שמצליח לקבל מהרב גם את הכח להוסיף בחכמה בכוחות עצמו. מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת תולדות
אברהם הפיץ את האמונה לכל עובר ושב והתעסק עם כל סוגי בני האדם, לעומתו, שרה השפיעה רק לצד הקדושה, ולכן ביקשה מאברהם לגרש את הגר וישמעאל. משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת חיי שרה
עשרה נסיונות ניסה הקב"ה את אברהם אבינו, כשהקשה מכולם היה האחרון - "נסיון העקידה", בו ביקש ה' מאברהם לקחת את בנו יצחק ולעקוד אותו על גבי המזבח. אך דווקא על נסיון העקידה נאמר: "עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים". האם הנסיונות הקודמים לא היה בהם ממש?
השבת הראשונה בחודש חשוון היא פרשת נח. שבת המגיעה לאחר ימי החודש הנעלה, בו קיבלנו שפע של קדושה וכעת אנו נדרשים לימדו בימי החולין, ימי המעשה. איך עושים זאת?
'כפי שנעמדים בשבת בראשית, כך נמשכת ההנהגה כל השנה כולה' כך קובעים רבותינו נשאינו. מדוע דווקא שבת זו מכריעה ומשפחה על ההנהגה האישית במשך השנה כולה, מה כל כך מיוחד בה?
כחלק מצוות הקהל היו עומדים הכהנים בכל מקום מרכזי ותוקעים בחצוצרות בכדי לפרסם ולקרוא לעם ישראל לבוא ולהשתתף במעמד הנשגב. על פרטי הענין מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
פרשתנו מספרת על הרגעים בהם עם ישראל עומד להיפרד ממשה רבינו לאחר ארבעים שנות מנהיגותו. מתברר כי העם לא הסכים לפרידה שנכפתה עליו וחפץ בהמשך מנהיגותו. הם אף ביטאו זאת בדבריהם
חיזוק העם בקיום התורה והמצוות שבא כתוצאה ממעמד ה"הקהל", אינו טעם למצווה זו, וגם לא תוצאה שבאה בעקבותיה, אלא זוהי תוכן המצווה - לחזק את העם בדת האמת
בנוגע לדין ומשפט, אומרת התורה שהדין צריך להיות באופן של "ושפטו העדה והצילו העדה", זאת אומרת שיש לדאוג לכך שכתוצאה מהדין והמשפט ינצלו ויזכו ככל היותר – "והצילו העדה"
תחילת הפרשה עוסקת במצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. בכל שנה מצווה היהודי להביא את הפירות הראשונים - הטובים והמובחרים ביותר - ולהניחם לפני ה', ובכך להודות לו על כל הניסים שעשה עם אבותינו, ועל שהביאנו לארץ ישראל
פרשת כי תצא פותחת ביציאה למלחמה, ואילו פרשת כי תבוא פותחת במצב של מנוחה ושלום - "כי תבוא אל הארץ", כאשר עם ישראל יושב לבטח בארצו ובית המקדש עומד על מכונו. כיצד נקראות שתי הפרשות באותה השבת, זו בשחרית וזו במנחה?
השבת נקרא בתורה את פרשת שופטים. פרשה זו הנקראת בחודש אלול, יש בה הקשר ברור לזמן בו היא נקראת, כפי שניתן ללמוד זאת מנצחות עגלה ערופה המופיעה בה
הייתכן שישנם יהודים הסוברים שכעת הוא לא הזמן המתאים לבניית בית המקדש?! כיצד קיימת בכלל טענה שכזו? הנבואה של חגי הנביא שנאמרה בראש חודש אלול רלוונטית יותר מתמיד
מה יותר חשוב ומה קודם למה, קיום מצווה מהתורה, או הקפדה על מנהג או הנהגה רוחנית? פרשת השבוע נותנת את התשובה מיד בפתיחתה ומורה לאדם שעליו להקפיד על קיום כל דבר, גם אם הוא נראה בעיניו כדבר קל שאינו ראוי לשימת לב מיוחדת
אחד הניסים הגדולים המתוארים בפרשתנו, פרשת ואתחנן, שהיו במתן תורה הוא שקולו של הקדוש ברוך הוא לא פסק, כלשון הפסוק: "קול גדול ולא יסף". מה המשמעות של נס זה?
יום תשעה באב הוא יום לידת משיח צדקנו, ועניין זה שב וחוזר על עצמו בכל שנה ושנה, ובתשעה באב מתגבר המזל של המשיח, ולכן מובן כמה יום זה מסוגל במיוחד לגאולה האמיתית והשלימה. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
החטא של "מכה נפש" ברוחניות העניינים מצביע על השלב הכי נעלה ביציאה מ'מצרים' הפרטית, שכן לאחר כל הדרגות שיהודי עולה, נרגש אצלו שלגבי שלימות האמיתית נחשבת עבודתו הנוכחית כ'חטא'
מדוע הומשלו ימי שלושת השבועות ל'מקל שקד' בדברי הנביאים? מה הקשר בין הדברים? מה המזל השקד ומה המסר אלינו להבאת הגאולה האמיתית והשלימה