אסור לדבר סרה על עם ישראל

ההפטרה של פרשת ויקרא פותחת בהכרזה של הקב"ה "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" – שכל אחד ואחת מישראל הוא "עם זו יצרתי לי", עם שהקב"ה יצר לו, לעצמו. פסוק זה מתייחס לכל יהודי, בכל דור ובכל זמן, ללא תנאי כלשהו, וללא חילוק בין הדרגות והסוגים הקיימים בין בני ישראל. אפילו כאשר יהודי אינו מתנהג כראוי (לפי שעה) הרי "ישראל, אף על פי שחטא ישראל הוא", ולכן הוא נבחר ונוצר על ידי הקב"ה.

הרצון האמיתי של היהודי

יתירה מזו: אף אם היהודי חוטא, הרי רצונו האמיתי הוא לקיים את רצון ה', וכמו שכותב הרמב"ם שכל יהודי (אפילו זה שמכריז וצועק ההיפך) "רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות", אלא שהיצר הרע שלו תקפו, ועליו להשתדל לגבור על היצר ולהביא לידי גילוי את רצונו האמיתי – לעשות את רצון ה'.

וכפי שראו במשך כל הדורות שאפילו יהודים שלא הקפידו לשמור על קיום תורה ומצוות לגמרי, מסרו את נפשם על קידוש השם בפועל ממש.

הייחודיות של עם ישראל מתבטאת בכך שהוא עם נצחי – על אף היותו עם קטן, וחרף כל הגזירות וההשמדות שהיו במשך הדורות – וזאת בכוחו של הקב"ה ששומר עליהם מפני ה"שבעים זאבים" שרוצים לטרוף את ה"כבשה קטנה".

וכל זה מודגש במיוחד בדור זה – יורשי הדור שעבר את השואה האיומה ("לא תקום פעמיים צרה") ואף על פי כן נשאר בקיום נצחי – שעצם מציאותו של דור זה מבטא את תהילתו של הקב"ה ("תהילתי יספרו").

לא לפגוע באף אחד

ומכיוון שבני ישראל הם עמו של הקב"ה, מובן עד כמה יש להיזהר בכבודם של בני ישראל, ופשיטא שלא לדבר סרה (חס ושלום) על בני ישראל, כי מי שמדבר סרה על בני ישראל, הרי הוא מדבר סרה, כביכול, על הקב"ה שבחר בהם, וכמו שאמר הנביא זכריה "כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו" – בבת עינו של הקב"ה!

וזהירות זו נדרשת אפילו כלפי חלק מעם ישראל או אפילו יהודי אחד, כי עם ישראל הם כגוף אחד, והפוגע בו פוגע בכל עם ישראל, וממילא גם בבבת עינו של הקב"ה.

בני ישראל נמשלו לספר תורה, וכשם שכשרותו של ספר תורה תלויה בכך שכל האותיות שלימות וכשרות, כך גם אצל בני ישראל, וחס וחלילה לפסול אפילו אות בספר תורה, שע''י פוסלים את כל הספר.

גם על ארץ ישראל

ומי לנו גדול כישעיה הנביא, שכאשר התבטא היפך כבודן של ישראל (אף שהייתה לכך סיבה מוצדקת) נענש על ידי הקב"ה, והתורה מספרת על כך כדי "להורות דרך תשובה" למי שנכשל בזה, שמכאן ולהבא יזהר בכבודן של ישראל.

כשם שעם ישראל הוא העם הנבחר ע"י הקב"ה, כך גם ארץ ישראל היא הארץ הנבחרת – שניתנה מאת הקב"ה לבני ישראל ל"נחלת עולם", ואם כן אין לאף אחד את הזכות לוותר או להחזיר אפילו לא שעל אחד מאדמת ארץ הקודש, וחס וחלילה אפילו להעלות במחשבה רעיון כזה, ועל אחד כמה וכמה שלא לדבר דיבורים כאלו.

ויהי רצון, שתיכף ומיד ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה – שאחת המעלות של הגאולה היא, שאף יהודי לא נשאר בגלות (שלימות העם), וכל בני ישראל עולים לארץ הקודש השלימה (שלימות הארץ), ביחד עם שלימות התורה – אמן כן יהי רצון.

(על פי שיחת ש''פ ויקרא ה'תש"נ)