• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ד סיון התשפ"ד (20.06.2024) פרשת בהעלותך

יהודי ותורה - חיבור שאי אפשר לנתק

"בחוקותי" מלשון "חקיקה". חקיקה מבטאת חוזק ותוקף בלתי רגיל, שכן אותיות הכתובות בדיו על קלף יכולות להימחק מן הדף, ולמעשה הדיו והקלף הם שני מציאויות נפרדות זו מזו, אך בשונה מכך כאשר אות חקוקה על אבן, היא מאוחדת בתכלית עם האבן
יהודי ותורה - חיבור שאי אפשר לנתק
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

פרשת בחוקותי פותחת במילים "אם בחוקותי תלכו". מלשון הפסוק רואים שמצופה מיהודי לא רק לקיים את המצוות, אלא אף יותר מזה - ללכת, "בחוקותי תלכו", להתקדם ולעלות תמיד בקיום המצוות ובלימוד התורה.

אך לכאורה מתעוררת השאלה: כיצד ניתן לדרוש מיהודי דרישה שכזו - כיום הרי לא רואים גילוי אלוקות במוחש ואין לנו את בית המקדש בירושלים, ואף על פי כן באים ודורשים מיהודי שלא מספיקה העובדה שהוא למד תורה כל היום וקיים את כל המצוות בהידור, אלא מוטל עליו ללכת ולעלות - "בחוקותי תלכו" - עוד יותר מהמצב שהגיע אליו אתמול, מהיכן ניתן לקבל כוחות לכך?

כשהכתב חקוק

התשובה היא - "בחוקותי תלכו":

ובהקדים שאלת המפרשים מדוע הפסוק משתמש דווקא בלשון "בחוקותי", והרי ידוע שהמצוות נחלקות לשלושה סוגים: עדות, חוקים ומשפטים, ומדוע אם כן מדגיש הפסוק דווקא את סוג ה"חוקים"?

אלא, מבאר אדמו"ר הזקן, שאין הכוונה ב"בחוקותי" לסוג החוקים בלבד, אלא הרמז כאן הוא - "בחוקותי" מלשון "חקיקה". חקיקה מבטאת חוזק ותוקף בלתי רגיל, שכן אותיות הכתובות בדיו על קלף יכולות להימחק מן הדף, ולמעשה הדיו והקלף הם שני מציאויות נפרדות זו מזו, אך בשונה מכך כאשר אות חקוקה על אבן, היא מאוחדת בתכלית עם האבן, כמו בלוחות הברית שהאותיות היו חלק ממש מן האבנים.

להתאחד עם המצוות

ולפי זה מובן שמה שנאמר בפסוק "בחוקותי", אין הכוונה רק לסוג ה"חוקים" שבמצוות אלא לכל המצוות כולם, וכפי שמפרש רש"י את הפסוק "אם בחוקותי תלכו: שתהיו עמלים בתורה", והרי לימוד התורה אינו נכנס בסוג ה"חוקים" שבמצוות, אלא בסוג ה"משפטים" המסמן את סוג המצוות ה'הגיוניות'.

הכוונה ב"בחוקותי" היא שקיום המצוות בכלל ולימוד התורה בפרט צריכים להיות מאוחדים עם היהודי ממש, כמו אותיות החקוקות באבן שאין אפשרות להפריד ביניהם מכיוון שהם מציאות אחת ממש.

במקום שבו אין שינוי

כעת נוכל להבין כיצד דורשים מיהודי בכל מקום ובכל זמן שיקיים את התורה והמצוות באופן של "תלכו" - בעלייה מתמדת מדרגה לדרגה ומחיל אל חיל:

בנוגע לכוחות של יהודי, או להשפעות שהוא מקרין לסביבתו, סביר להניח שנוצר הבדל משמעותי מפאת שינויי הזמן או המקום שבו הוא נמצא, ולכן לא דומה הכוחות שהיו ליהודי בזמן בית המקדש - כאשר הכל היה בגלוי, לבין הזמן הזה; אבל כאשר מדברים על עצם הנשמה של היהודי, שזוהי עצם נפשו הקשורה עם הקדוש ברוך הוא, הרי שאין לשום דבר בעולם השפעה על כך, כי יהודי הוא בעצם נשמתו קשור כל כולו לקדוש ברוך הוא, מבלי התחשב במעמדו ומצבו הרוחני.

זהו עניין החקיקה המדובר בפרשתנו "אם בחוקותי תלכו":

כאשר אצל יהודי עומדים כל ענייני היהדות בתוקף של "חקיקה", הרי הם חקוקים אצלו בנפש ומאוחדים איתו כדבר אחד ממש, ומכיוון שכך שום דבר שבעולם לא יכול 'להזיז' אותו מקיום המצוות, ואדרבה - הוא מתקדם ומוסיף והולך בכל עת, וכמו בלימוד התורה שעליה מצווה יהודי להגות בה יומם ולילה ללא הפסקה ובהוספה על גבי הוספה.

ועם תוקף זה יכול יהודי לעמוד הכן לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, בגאולה השלמה תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת י"ד אייר תשד"מ)

מאחורי הטענה 'למה נגרע?!'

אפר של אהבת ישראל

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...