ברכת השפע של עם ישראל

בפרשת השבוע מדברת התורה על האיסור לאכול מפירות העץ במשך שלוש שנים מנטיעת העץ, שאז נקראים הפירות "ערלה", ולאחר מכן, הבאת הפירות לירושלים – בשנה הרביעית – ואכילתם בקדושה ובטהרה "קודש הילולים לה'". לאחר מכן מבטיחה התורה את השכר על שמירת מצווה זו "ובשנה החמישית . . להוסיף לכם תבואתו", שה' יתן תוספת שפע וברכה בתבואת שנה זו כנגד השנים שלפני זה.

מכך יוצא שהתכלית של כל השנים הראשונות (כולל השנה הרביעית) היא השנה החמישית – שאז מוסיף הקב"ה את השפע. אם כן כיצד ייתכן שפירות השנה החמישית שמותר לאכול אותם בכל מקום ואפילו בטומאה, נעלות יותר מהפירות של השנה הרביעית שאותם אוכלים בקדושה וטהרה, ורק בירושלים?

הצדיק הנסתר

בכדי להבין זאת יש להקדים סיפור שסיפר הרבי הריי"צ במאמר "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל":

בתקופה שהבעל שם טוב הקדוש היה נסתר, היה נוהג להסתובב בין הערים והכפרים. אחת ההנהגות שלו היו לשאול כל יהודי לשלומו ולמצבו בבריאות ובפרנסה, והיה נהנה לשמוע את תשובותיהם של היהודים, שחדורות ומלאות באמונה עם ביטויים שונים של ביטחון בה' "ברוך השם", "השבח לה' יתברך" וכדומה.

בהזדמנות אחת הגיע הבעש״ט ליישוב מסויים וכהרגלו זיכה יהודים בזכות של להלל ולהודות לקב"ה. באותו יישוב התגורר יהודי זקן, שהיה תלמיד חכם גדול, והיה פרוש מכל הוויות העולם, ולמעלה מיובל שנים היה יושב בתענית, עטור בטלית ותפילין בחדר שבפינת בית המדרש ועוסק בתורה, ורק לאחר תפילת ערבית היה טועם מעט לחם ומים.

פרנסתו של הקב"ה

הבעל שם טוב, שהיה לבוש בבגדי כפרי פשוט, ניגש לאותו גאון שישב בחדרו ושאל אותו למצבו בבריאות והאם יש לו את כל צרכו. הגאון כלל לא התייחס לבעש"ט, ולאחר מספר פעמים שהבעש״ט שאלו למצבו, כעס הגאון וסימן לו לכיוון הדלת. אמר הבעש״ט לאותו גאון "רבי, מדוע אינך מספק לקדוש ברוך הוא (כביכול) את פרנסתו?".

הגאון שנותר נבוך שתק, והבעש"ט הסביר: יהודים "יושבים" ומתפרנסים מהפרנסה שהקב"ה מספק להם. אך ממה מתפרנס (כביכול) הקב"ה? על זה אומר הפסוק "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל", שהקב"ה 'יושב' ומתפרנס מתהילותיהם של בני ישראל שמשבחים ומהללים את הקב"ה.

ונשאלת השאלה, לכאורה "תהלות ישראל" יכול להיות גם על ידי לימוד התורה, ואם כן מה היה חסר בלימוד התורה של הגאון שישב ולמד יותר מחמישים שנה? ובפרט שהבעש״ט יכל לעורר אותו ללמוד במיוחד את החלקים בתורה המדברים על שבחו של הקב"ה.

שלימות בעולם

אלא שההסבר לכך הוא: התכלית של בריאת העולם היא לעשות לה' דירה בתחתונים, ושדווקא בדברים הכי נחותים יעשו לקב"ה דירה בעולם הזה התחתון.

וזה נעשה לא כל כך ע"י לימוד התורה, אלא דווקא על ידי שבח לה' על בריאות ופרנסה שקשורים לגוף של היהודי. ולכן אמר הבעש"ט לגאון שהוא 'גוזל' את פרנסתו של הקב"ה שנתאווה לדירה בתחתונים.

ולפי זה מובנת המעלה של פירות השנה החמישית שנאכלות בכל מקום ואפילו בטומאה: כאשר יהודי יודע שאפילו הפירות שהם לא 'קודש' תלויים אף הם בברכתו של הקב"ה, הרי הוא נותן שבח על זה ובכך גורם ל"דירה בתחתונים" ומזרז את הגאולה האמיתית והשלימה שאז יתגלה הקב"ה בעולם הזה בשלימות.

(על פי לקוטי שיחות ח"ז שיחה א' לפ' קדושים)