כאשר עם ישראל יצא ממצריים וערך את חג הפסח במדבר באו אל משה מספר יהודים ובפיהם טענה: מאחר והם טמאים ואין להם אפשרות להיטהר קודם חג הפסח "למה נגרע מהקריב קרבן ה'"
הבעל שם טוב, שהיה לבוש בבגדי כפרי פשוט, ניגש לאותו גאון שישב בחדרו ושאל אותו למצבו בבריאות והאם יש לו את כל צרכו. הגאון כלל לא התייחס לבעש"ט, ולאחר מספר פעמים שהבעש״ט שאלו למצבו, כעס הגאון וסימן לו לכיוון הדלת...
על פי המנהג, מתחילים השבת, לאחר תפילת מנחה, ללמוד את פרקי אבות, כמידי שבת במהלך הקיץ, (בשבוע זה לומדים את פרק א). נוהגים ללמוד לפחות משנה אחת עם הפירושים, בצורה עיונית ולמדנית לעומקם של דברים
השייכות של החג האחרון של פסח עם הגאולה השלימה התגלתה בפרט בדורות האחרונים ע"י הבעל שם טוב שהנהיג את "סעודת משיח" שאותה אוכלים לפני צאת החג, והסביר זאת ש"באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח"
נוסף על יציאת עם ישראל ממצרים - צריכה להיות וישנה גם השבירה והביטול של מצרים עצמה, ועד לאופן של התהפכות החושך עצמו - לאור. וזהו תוכן הנס של "למכה מצרים בבכוריהם" - שבכורי מצרים, שמורה על התוקף דמצרים, ניצלו התוקף שלהם כדי להכות את מצרים.
ההפטרה של פרשת ויקרא פותחת בהכרזה של הקב"ה "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" – שכל אחד ואחת מישראל הוא "עם זו יצרתי לי", עם שהקב"ה יצר לו, לעצמו. מה עלינו ללמוד מכך? שיחתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
בשנה זו, כאשר "ויקהל-פקודי" מתחברות לעניין אחד, הרי הקשר לגאולה מודגש בשלימות האמיתית, כיוון שרק בגאולה יהיו שני עניינים אלו ביחד. מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, לפרשת השבוע - ויקהל פקודי
הדרך לביטול גזירת המן הרשע לא הייתה באופן טבעי, כי מרדכי ואסתר ידעו שביטול הגזירה יהיה כאשר עם ישראל יתחזק ויוסיף בקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא • מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
בשבת זו, פרשת תרומה אנו לומדים על המשכן וכליו • במרכז קודש הקודשים שכן ארון הברית שבתוכו לוחות הברית • על משמעותו של הארון ועל תפקידו גם בבית המקדש השני, שם הוא לא עמד בגלוי, מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
אפילו אם מישהו רוצה לתרום סכום גדול יותר, לא מקבלים זאת, כי באמצעות מצווה זו מחשבים את מספר הנפשות בעם ישראל, ולכן כולם נותנים את אותו הסכום. מתורתו של משיח על פרשת שקלים הנקראת בשבת זו
בשנה זו, מציינים את שנת הקהל, בה היתה מתקיימת מצווה זו, על ידי המלך, במוצאי חג הסוכות בבית המקדש, לשם היו נאספים כל עם ישראל, לשמיעת קריאת התורה. רעיון מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח לשנה המיוחדת בה אנו נמצאים
שלימות העבודה היא דווקא כאשר האלוקות חודרת בכל האדם, עד כדי כך שכל המציאות שלו אינה אלא מציאות של אלוקות, שאז אין הוא צריך לבטל את מציאותו. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת וישלח
יעקב, פעל בכל עת לברר ולזכך את הרע שבעולם ולהפוך אותו לקדושה. לכן הלך יעקב מבאר שבע לחרן - המקום הירוד ביותר מבחינה רוחנית, "חרון אף של מקום". מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת ויצא
ישנו תלמיד שקולט את דברי רבו בצורה מושלמת מבלי להחסיר אף פיסת מידע וישנו סוג נוסף של תלמיד שמצליח לקבל מהרב גם את הכח להוסיף בחכמה בכוחות עצמו. מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת תולדות
אברהם הפיץ את האמונה לכל עובר ושב והתעסק עם כל סוגי בני האדם, לעומתו, שרה השפיעה רק לצד הקדושה, ולכן ביקשה מאברהם לגרש את הגר וישמעאל. משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת חיי שרה
עשרה נסיונות ניסה הקב"ה את אברהם אבינו, כשהקשה מכולם היה האחרון - "נסיון העקידה", בו ביקש ה' מאברהם לקחת את בנו יצחק ולעקוד אותו על גבי המזבח. אך דווקא על נסיון העקידה נאמר: "עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים". האם הנסיונות הקודמים לא היה בהם ממש?
השבת הראשונה בחודש חשוון היא פרשת נח. שבת המגיעה לאחר ימי החודש הנעלה, בו קיבלנו שפע של קדושה וכעת אנו נדרשים לימדו בימי החולין, ימי המעשה. איך עושים זאת?
'כפי שנעמדים בשבת בראשית, כך נמשכת ההנהגה כל השנה כולה' כך קובעים רבותינו נשאינו. מדוע דווקא שבת זו מכריעה ומשפחה על ההנהגה האישית במשך השנה כולה, מה כל כך מיוחד בה?
כחלק מצוות הקהל היו עומדים הכהנים בכל מקום מרכזי ותוקעים בחצוצרות בכדי לפרסם ולקרוא לעם ישראל לבוא ולהשתתף במעמד הנשגב. על פרטי הענין מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
פרשתנו מספרת על הרגעים בהם עם ישראל עומד להיפרד ממשה רבינו לאחר ארבעים שנות מנהיגותו. מתברר כי העם לא הסכים לפרידה שנכפתה עליו וחפץ בהמשך מנהיגותו. הם אף ביטאו זאת בדבריהם