המלחמה שפרצה בשבת הגדול

נוסף על יציאת עם ישראל ממצרים - צריכה להיות וישנה גם השבירה והביטול של מצרים עצמה, ועד לאופן של התהפכות החושך עצמו - לאור. וזהו תוכן הנס של "למכה מצרים בבכוריהם" - שבכורי מצרים, שמורה על התוקף דמצרים, ניצלו התוקף שלהם כדי להכות את מצרים.

אסור לדבר סרה על עם ישראל

ההפטרה של פרשת ויקרא פותחת בהכרזה של הקב"ה "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" – שכל אחד ואחת מישראל הוא "עם זו יצרתי לי", עם שהקב"ה יצר לו, לעצמו. מה עלינו ללמוד מכך? שיחתו של הרבי שליט"א מלך המשיח

קהל גדול ישובו הנה

בשנה זו, כאשר "ויקהל-פקודי" מתחברות לעניין אחד, הרי הקשר לגאולה מודגש בשלימות האמיתית, כיוון שרק בגאולה יהיו שני עניינים אלו ביחד. מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, לפרשת השבוע - ויקהל פקודי

לא להשתחוות למוסכמות העולם

הדרך לביטול גזירת המן הרשע לא הייתה באופן טבעי, כי מרדכי ואסתר ידעו שביטול הגזירה יהיה כאשר עם ישראל יתחזק ויוסיף בקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא • מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח

התמסרות בלי חשבונות שמביאה גאולה

בשבת זו, פרשת תרומה אנו לומדים על המשכן וכליו • במרכז קודש הקודשים שכן ארון הברית שבתוכו לוחות הברית • על משמעותו של הארון ועל תפקידו גם בבית המקדש השני, שם הוא לא עמד בגלוי, מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח

נגאלים עם מחצית השקל

אפילו אם מישהו רוצה לתרום סכום גדול יותר, לא מקבלים זאת, כי באמצעות מצווה זו מחשבים את מספר הנפשות בעם ישראל, ולכן כולם נותנים את אותו הסכום. מתורתו של משיח על פרשת שקלים הנקראת בשבת זו

המצווה שמזכירה את מתן תורה

בשנה זו, מציינים את שנת הקהל, בה היתה מתקיימת מצווה זו, על ידי המלך, במוצאי חג הסוכות בבית המקדש, לשם היו נאספים כל עם ישראל, לשמיעת קריאת התורה. רעיון מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח לשנה המיוחדת בה אנו נמצאים

להיות עניו ולהתנהג כמו מלך

שלימות העבודה היא דווקא כאשר האלוקות חודרת בכל האדם, עד כדי כך שכל המציאות שלו אינה אלא מציאות של אלוקות, שאז אין הוא צריך לבטל את מציאותו. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת וישלח

אברהם ויצחק נשבעים, יעקב מתחמק

יעקב, פעל בכל עת לברר ולזכך את הרע שבעולם ולהפוך אותו לקדושה. לכן הלך יעקב מבאר שבע לחרן - המקום הירוד ביותר מבחינה רוחנית, "חרון אף של מקום". מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת ויצא

בעלי התשובה שבונים את בית המקדש השלישי

ישנו תלמיד שקולט את דברי רבו בצורה מושלמת מבלי להחסיר אף פיסת מידע וישנו סוג נוסף של תלמיד שמצליח לקבל מהרב גם את הכח להוסיף בחכמה בכוחות עצמו. מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת תולדות

חיי שרה - הייחודיות והבלעדיות של עם ישראל

אברהם הפיץ את האמונה לכל עובר ושב והתעסק עם כל סוגי בני האדם, לעומתו, שרה השפיעה רק לצד הקדושה, ולכן ביקשה מאברהם לגרש את הגר וישמעאל. משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת חיי שרה

התמסרות נטולת אינטרסים

עשרה נסיונות ניסה הקב"ה את אברהם אבינו, כשהקשה מכולם היה האחרון - "נסיון העקידה", בו ביקש ה' מאברהם לקחת את בנו יצחק ולעקוד אותו על גבי המזבח. אך דווקא על נסיון העקידה נאמר: "עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים". האם הנסיונות הקודמים לא היה בהם ממש?

המסר של פרשת נח: עם ישראל מוכן לגאולה

השבת הראשונה בחודש חשוון היא פרשת נח. שבת המגיעה לאחר ימי החודש הנעלה, בו קיבלנו שפע של קדושה וכעת אנו נדרשים לימדו בימי החולין, ימי המעשה. איך עושים זאת?

שבת בראשית - החיבור בין העולמות

'כפי שנעמדים בשבת בראשית, כך נמשכת ההנהגה כל השנה כולה' כך קובעים רבותינו נשאינו. מדוע דווקא שבת זו מכריעה ומשפחה על ההנהגה האישית במשך השנה כולה, מה כל כך מיוחד בה?

איפה החצוצרה שלך? מצוות הקהל בימינו

כחלק מצוות הקהל היו עומדים הכהנים בכל מקום מרכזי ותוקעים בחצוצרות בכדי לפרסם ולקרוא לעם ישראל לבוא ולהשתתף במעמד הנשגב. על פרטי הענין מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח

כשבני ישראל לא הסכימו להפרד ממשה

פרשתנו מספרת על הרגעים בהם עם ישראל עומד להיפרד ממשה רבינו לאחר ארבעים שנות מנהיגותו. מתברר כי העם לא הסכים לפרידה שנכפתה עליו וחפץ בהמשך מנהיגותו. הם אף ביטאו זאת בדבריהם

המצווה, התוצאה וההשפעה

חיזוק העם בקיום התורה והמצוות שבא כתוצאה ממעמד ה"הקהל", אינו טעם למצווה זו, וגם לא תוצאה שבאה בעקבותיה, אלא זוהי תוכן המצווה - לחזק את העם בדת האמת

שמחה ובטחון בערב ראש השנה

בנוגע לדין ומשפט, אומרת התורה שהדין צריך להיות באופן של "ושפטו העדה והצילו העדה", זאת אומרת שיש לדאוג לכך שכתוצאה מהדין והמשפט ינצלו ויזכו ככל היותר – "והצילו העדה"

לבוא אל הארץ - לקדש את הקבע הגשמי

תחילת הפרשה עוסקת במצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. בכל שנה מצווה היהודי להביא את הפירות הראשונים - הטובים והמובחרים ביותר - ולהניחם לפני ה', ובכך להודות לו על כל הניסים שעשה עם אבותינו, ועל שהביאנו לארץ ישראל

לצאת או לבוא? גם וגם!

פרשת כי תצא פותחת ביציאה למלחמה, ואילו פרשת כי תבוא פותחת במצב של מנוחה ושלום - "כי תבוא אל הארץ", כאשר עם ישראל יושב לבטח בארצו ובית המקדש עומד על מכונו. כיצד נקראות שתי הפרשות באותה השבת, זו בשחרית וזו במנחה?

דף 3 מתוך 5