החת"ת: תקנה שהצילה רבבות

זה נשמע אולי קוד צבאי, אבל זה לא, או שאולי זה באמת כן... כנאמר (בראשית ל"ה, ה): "ויהי חתת אלוקים על ההרים" חת"ת זה ראשי התיבות של הספרים חומש, תהילים ותניא. 

ספרים אלו הם ספרי היסוד של היהדות. חומש - תורה שבכתב, הוא היסוד לתורה הנגלית כולה. תהילים - הם הבסיס למושג תפילה, ותניא - נקרא תורה שבכתב של תורת החסידות, להיותו היסוד של כל פנימיות התורה.

באין סוף מכתבים כתשובה ופתרון לבעיות רבות מציב הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א את לימוד החת"ת היומי. 

מדובר בקריאת החומש בכל יום לפי ימי השבוע כשבכל יום לומדים עליה אחת, ביום ראשון מראשון עד שני וכן הלאה, קריאת התהילים כפי שנחלקו לימי החודש ולימוד התניא כפי שהוא מחולק לימי השנה.

למסתבכים שבנינו ניתן למצוא באפליקציה את הלימודים האלו לפי החלוקה היומית, תקנה זו היא תקנה של חמיו של הרבי – רבי יוסף יצחק, אך היא חוזקה והופצה ביתר שאת על ידי הרבי מלך המשיח שליט"א בעצמו ללא הרף. 

הרבי מלך המשיח שליט"א אף הורה לרכוש ספרים אלו לכל ילד יהודי על מנת שאלו יחזקו את השייכות של הילד לעם היהודי ולמורשתו רבת השנים. לקראת סוף שנות השמונים הוציא אחד מחסידי חב"ד ספרים אלו בתוך ספר אחד קטן. 

במהלך השנים עורר הרבי מלך המשיח שליט"א על כך שצריך להחזיק ספרים אלו בכל מקום ובכל חדר בבית לשמירה והצלה, הוראה זו הצילה רבבות במהלך כל השנים, עד לימינו אלה ניתן לשמוע על יהודים רבים שזכו להינצל מתאונות ואסונות בזכות החזקת ספר זה ברכבם\תיקם.

הסיפור הבא התרחש במהלך מלחמת לבנון השנייה:

יוסי הגיע הביתה והחל לפרוק את תרמילו. בין היתר, היה מונח בתרמיל ספר חת"ת – חמישה חומשי תורה, תהילים ותניא בכרך אחד. הוא הוציא את הספר מהתרמיל ומשהו נראה לו בו מוזר. גוש מתכתי בצבץ מבעד לדפי הספר. הוא בחן את הגוש מכל צדדיו, ניסה לשחזר מה עבר על הספר בחודש האחרון – ואז הכתה בתודעתו ההכרה, כמו ברק. כן! חייו ניצלו בנס והוא אפילו לא היה מודע לכך!

יוסי, שירת בצה"ל ביחידה מובחרת. מספר חודשים לאחר שהתגייס, קיבל מבן-דודו במתנה את ספר החת"ת. הוא סיפר לו כי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א ממליץ להחזיק ספר כזה יחד עם קופת צדקה, כערכה רוחנית לשמירה והצלה. 

עם תחילת המלחמה בצפון, כמו רבים מחבריו לחטיבה, קיבל יוסי צו שמונה. יוסי חזר ליחידה הקרבית ולחם לצד חבריו נגד אנשי החיזבאללה בכפרים רבים בצפון. כמובן, לא שכח יוסי לשאת עמו את ערכת השמירה. "הספר שכן כבוד בתיק הצמוד אליי כל הזמן".

מספר ימים לפני הפסקת האש, יצאה היחידה שלו למבצע קשה ומורכב בכפר מרג' עיון בלבנון. "לפני שנכנסנו, פגש אותי חב"דניק שאמר לי, שעדיף כי אניח את הספר בכיס האפוד, על-יד הלב.

"קול פנימי אמר לי לציית לו. הוצאתי שתי מחסניות מתוך האפוד והנחתי במקומן את ספר החת"ת. דקות לאחר-מכן נכנסנו לפעולה בתוככי הכפר.

 "המחבלים היו מוכנים לבואנו וניהלו נגדנו קרב קשה. הם ירו עלינו ללא הפוגה. אני עצמי חטפתי קליעים לא מעטים, שנעצרו על-ידי האפוד. בשלב מסוים, התקבלה החלטה לעצור. שבנו לגבול, להתארגנות ולקבלת פקודות חדשות – אלא שאז נכנסה לתוקפה הפסקת-האש.

 "עדיין לא ידעתי כי אני נס מהלך", ממשיך יוסי לתאר. "רק כשהגעתי הביתה נחשפתי לעובדה המדהימה. מסתבר, כי אחד מכדורי האויב הצליח לפלח את האפוד ולחדור בעדו, ומה שהציל את חיי היה – ספר החת"ת עם כיס הצדקה... הקליע פגע בספר, חורר את עמודיו, עבר את כריכתו בצדה הצמוד לגופי, נכנס אל כיס הצדקה, עיקם את אחד המטבעות שהיו בו, ושם, ממש מול הלב, נעצר"...