סיפורה של מהפכה - תקנת לימוד הרמב״ם

חג אחרון של פסח הינו מועד מיוחד בחצרות קודשנו, יום טוב בו "מאיר גילוי הארת משיח". בזמן צהרי היום נערכת סעודת משיח המסוגלת לגאולה וסביבה סובבים סיפורי הוד של ציפיה לגאולה. בזמן סעודה זו בשנת ה'תשד"מ, בעת התוועדות-קודש של הרבי שליט"א מלך המשיח, פתח בשיחת קודש בעלת סיום מפתיע ואף מרעיש. ביומני התקופה מופיעים רשמים מהירים מיד לאחר אמירתה של שיחה זו, וכך נכתב:

"בשיחה השביעית חזר כ"ק אדמו"ר שליט"א וביאר בהרחבה ובבהירות את הסיום על הרמב"ם ומסכת תענית שדובר בהתוועדות י"א ניסן ובשבת הגדול, ובסיום השיחה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שהוא מציע (-ח"ו לא רוצה לגזור "גזרות" חדשות רק מציע-) שכ"א יעשה קביעות בלימוד ספר הרמב"ם (היד החזקה) כדי לסיים את הרמב"ם בערב פסח שנה הבאה שהוא יום הולדת הרמב"ם או בסמיכות ליום זה, באחש"פ וכיו"ב. ואף שיש חסרון בקביעות, שלפעמים לומדים בשטחיות כדי לגמור את הקביעות אבל יש לנו הוראה שהרי הרבי הקודם (=כ"ק אדמו"ר מוהריי''צ) עשה קביעות וחלק את ספר התניא לימי השנה".

סיום הרמב"ם בפעם הראשונה. הרבי שליט"א מלך המשיח באמירת מאמר בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ה

בשיחה קבע הרבי שליט"א מלך המשיח כלל פשוט, אשר לימוד הרמב"ם חייב להיות באופן רציף על פי הסדר בו נכתבו הדברים מכיוון שהרמב"ם מסתמך בהלכותיו על הלכות קודמות שהביא בחיבורו לפני כן. כך שאין לנהוג בסדר לימוד הרמב"ם כדרך לימוד הש"ס, בו הלימוד הינו כל מסכת בפני עצמה, אלא לימוד כל "המשנה-תורה" כולו על הסדר. הרבי שליט"א מלך המשיח גם העיר שישנם ישיבות בהם אכן לומדים רמב"ם אך לא על הסדר, כי אם דיני ממונות וכיוצא-בזה, וזאת בניגוד לכלל הנ"ל - מבנה ספרו של הרמב"ם (-כפי שמציין בהקדמתו לחיבור זה): "הלכות הלכות".

והוסיף - "ניסיתי לדבר ולעורר על הדבר כמה פעמים ולע"ע לא עלתה בידי לפעול שיתקנו את הדבר, והלוואי שיעשו כן מכאן ולהבא".

הפעם השניה

אך בשיחה זו לא היה די. מספר ימים לאחר מכן, ביום חמישי כ"ה ניסן תשד"מ, נכנס הרבי שליט"א מלך המשיח למעמד "יחידות-כללית" שהתקיים ב"זאל הגדול" בבית הכנסת ובית המדרש בית משיח - 770, ושוב הזכיר את תקנת הרמב"ם.

בדברי קודשו אמר אשר מכיוון ששיחה זו נאמרת ומושמעת גם בשידור במספר מקומות, יזכיר שוב אודות "ההצעה בקשר ללימוד הרמב"ם" על מנת לסיימו בערב פסח או בסמיכות לו. ומכיוון שישנם בספר הרמב"ם לערך 1000 פרקים, יתחילו ללומדו כבר ביום ראשון שלאחר מכן, כ"ז ניסן, בסדר של ג' פרקים ליום, וכך יהיה ניתן לסיימו עד ערב חג הפסח הבא.

ומי שלימוד ג' פרקים ברמב"ם קשה עבורו, ילמד פרק אחד בכל יום, וכך יסיים את כל הרמב"ם בפרק זמן של ג' שנים.

יצויין, כי ממש באותו רגע בו הזכיר בדבריו הק' אודות השמעת הדברים באמצעות השידור - החל חדר התקשורת לשדר בסביבת 770 ובעולם את קולו הקדוש…

למחרת השיחה ענה הרבי שליט"א מלך המשיח לאחד שכתב שככל הנראה יוקשה עליו לגמור את לימוד ג' הפרקים בכל יום, התוכן היה בערך: "הרי דובר (=בשיחה) שישנה גם אפשרות שניה - ללמוד בכל יום פרק אחד, וכנראה שייך זה גם אליו".

הרבי שליט"א מלך המשיח עם ספר הרמב"ם בידו הקדושה בפתח סוכתו הפרטית. י"ז תשרי תש"נ

בימים הבאים כבר הגיע שמע הוראתו הק' כבר הגיע לכל המדינות, ונושא לימוד הרמב"ם נהיה לשיחת היום.

הפעם הבאה בה דיבר מלך המשיח על התקנה החדשה הייתה בשבת שלאחר מכן, ש"פ קדושים מברכים-החודש אייר, כ"ו ניסן.

בשעה אחד ושלושים פתח הרבי שליט"א מלך המשיח את ההתוועדות. הסדר בהתוועדויות הקודש הינו קבוע. בין שיחה לשיחה מנגנים הקהל ניגון, בדרך-כלל ניגון השייך לתקופה או לנושא המדובר בשיחה שקדמה לו, ולעיתים נדירות מצטרף הרבי שליט"א מלך המשיח לנגן עם הקהל בקולו הק'. בניגונים שמחים, למשל, מעודד בידיו הק' את השירה, ולפעמים אף נעמד ורוקד על מקומו בשמחה גלויה וכל בית המדרש נהפך למערבולת של שמחה…

בהגיע עת השיחה השלישית בהתוועדות בה עסקינן, ייחדה הרבי שליט"א מלך המשיח כולה לתקנת הלימוד היומי ברמב"ם.

כעת, בשיחתו זו, ביאר בטעמים נוספים את הסיבה בחידוש התקנה.

אחדות ישראל ע"י לימוד הרמב"ם

"לכל לראש" פתח הרבי שליט"א מלך המשיח, "יש בכך ענין של אחדות ישראל, שהרי כאשר רבים מישראל לומדים שיעור קבוע בענין אחד בתורה - הנה מכיון שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא, מתאחדים כולם יחדיו ביחוד אמיתי ונצחי, כשם שהתורה (שעל ידה נפעלת אחדותם) היא נצחית".

ענין האחדות שעל ידי הלימוד אינו רק עניין כוללני, אלא ענין הנוגע לכל אחד ואחד: "...כאשר רבים מישראל לומדים ענין אחד, יכולים הם למצוא שפה משותפת בפלפול ושקלא וטריא בענין זה, ולכן, אף ש"אין דעותיהם שוות", הרי סוף-כל-סוף נעשה קירוב ואחדות ביניהם"...

אלבומים תיעודיים אודות חגיגות סיום הרמב"ם ברחבי העולם

"ומובן גודל העילוי הנפעל על ידי אחדותם של ישראל - שעי"ז מקרבים את הגאולה, דמכיוון שסיבת הגלות היא היפך הענין דאהבת ישראל, נמצא, שע"י אהבת ישראל ואחדות ישראל מבטלים את סיבת הגלות, ובמילא - בטל המסובב"...

"ולכן", חידד הרבי שליט"א מלך המשיח את דבריו הק' - "העצה לזה - לקבוע שיעור יומי בספר "משנה-תורה" ("יד החזקה") להרמב"ם, שכן, ספר זה "מקבץ לתורה שבעל פה כולה"".

ידיעת כל התורה ע"י לימוד הרמב"ם

מעלה נוספת מביא לימוד הרמב"ם לידי פועל. מעלה הנוגעת לכללות המצוה דלימוד וידיעת התורה:

בשו"ע הרב בהלכות תלמוד תורה (רפ"ב) כותב רבינו הזקן בעל התניא נ"ע אשר "ממצוות עשה של תלמוד תורה על כל אדם לעצמו ללמוד כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה". היינו לא רק את הדינים הנוגעים להלכה יום-יום, אלא גם הדינים שאינם נוהגים לע"ע בזמננו זה - אף אותם צריך לידע, וכפי שכותב רבינו הזקן שם: "...אמרו חכמים כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה, ועל כן נכון הדבר אם אפשר לו ללמוד הלכות כל הקרבנות בשלימות וכל העבודות שבמקדש והלכות המקדש וכל כליו כמבואר באר היטב בחיבור הרמב"ם ז"ל בספר עבודה וספר קרבנות"...

בית משיח 770 מלא מפה לפה במעמד סיום הרמב''ם המרכזי, השבוע

"ולכן, כדי לקיים מצוות לימוד התורה בשלימותה, ללמוד את כל דיני הלכות התורה כולה (גם המצוות שאינן נוהגות בזמן הזה) - הנה בימינו אלו, קשה ביותר לקיים מצווה זו כי אם על ידי לימוד "משנה תורה" להרמב"ם.

"ונמצא", ממשיך מלך המשיח בפירוט מעלותיו הנפלאות של לימוד זה - "שעל ידי לימוד שיעור קבוע ברמב"ם - הנה מלבד מעלת האחדות, יקיים כל אחד ואחד מהלומדים מצוות לימוד וידיעת התורה בשלימותה.

"והרי הספר היחידי שמקיף את כל הלכות התורה הוא - "משנה תורה" להרמב"ם", כפי שניתן לראות בחוש מחיבורי שאר הפוסקים, שבחיבוריהם הביאו רק הלכות השייכות לזמן הזה ולא את כל הלכות התורה. כמו רבותינו הרי"ף, הטור, הרא"ש ואף מרן המחבר.

כללי ופרטי התקנה

בהמשך דבריו הק' פירט הרבי שליט"א מלך המשיח מספר פרטים אותם כוללת התקנה החדשה, והם:

א. לימוד וגמירת כל הרמב"ם במשך שנה לערך, ג' פרקים ליום, עד ליום הולדתו של הרמב"ם בערב חג הפסח.

ב. בגמר והשלמת הלימוד, לערוך סעודה של מצווה לכבוד גמרה של תורה ו"ברוב עם הדרת מלך".

ג. להדפיס "מורה שיעור" - דף המחלק את כל פרקי הרמב"ם לשיעורים יומיים של ג' פרקים ליום. כך שאלו שיצטרפו ללימוד הכלל באמצע המחזור יוכלו מיד ללמוד את השיעור היומי, ולאחר מכן ישלימו את שהחסירו.

ד. כמובן, שיעור לימוד הרמב"ם הינו בהוספה על השיעורים הקבועים אותם לומד כל חד לפום שיעורא דילי'.

ה. "הנה לאו כל מוחא סביל דא" - ללימוד של ג' פרקים בכל יום, "הנה אלו שאין יכולים, ילמדו על-כל-פנים פרק אחד בכל יום, כך שיסיימו את הספר כולו במשך ג' שנים". אך כמו שבקריאת התורה ישנה המעלה של גמר כל התורה בשנה אחת - כן בלימוד הרמב"ם, ראוי לגומרו בשנה אחת על ידי לימוד ג' פרקים ליום.

אחדות כל ישראל

בשיחתו התעכב הרבי שליט"א מלך המשיח על כך שבכדי לאחד את כל ישראל על ידי התקנה, יש לתקן לימוד מיוחד גם עבור נשים וילדים, שגם הם יתאחדו עם כלל ישראל. לימוד כזה צריך להקיף את כל התורה כולה, כלימוד הרגיל של ג' פרקים ופרק אחד ב"משנה-תורה", אך מובא בלשון מובנת ופשוטה לשכלם של הקטנים והנשים. המתאים ביותר להגדרה זו, הינו "ספר המצוות להרמב"ם".

ובפרט שגם על הנשים ישנו חיוב הלימוד בהלכות הצריכות להן, גם דיני קרבנות - שכן ברגע זה ממש באה גאולתנו, וצריכות הנשים לידע את המוטל עליהם, לדוגמא, בסדר הקרבת ואכילת קרבן פסח.

ה'ניו-יורק-טיימס' מדווח על מעמד סיום הרמב"ם בניו יורק בהשתתפות אלפים

"וכדי לאחד את כל הלומדים (הן אלו שילמדו בספר "משנה תורה", והן אלו שילמדו ספר המצוות) - כדאי שילמדו את המצוות (לא לפי הסדר במניין המצוות, כי אם) בהתאם לסדר ההלכות שבספר משנה תורה, כך שכולם ילמדו את אותם המצוות באותו פרק זמן: הגדולים - בספר ה"יד" (בארוכה), והקטנים (בשנים או בידיעות) - בספר המצוות (בקיצור)".

בסיום השיחה, לאחר פירוט כל פרטי התקנה כנ"ל, אמר הרבי שליט"א מלך המשיח:

"ויהי רצון שהצעה הנ"ל תתקבל בכל מקום ומקום . . ולימוד זה יקרב וימהר עוד יותר את קיום היעוד המובא בסיום וחותם ספר "משנה תורה" ו"היד החזקה" - "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". ועל ידי החלטה טובה זו - הנה עוד לפני קיומה בפועל זוכים כבר לביאת משיח צדקנו, ומשה ואהרן עמהם, וכן הרמב"ם עמהם, ובמילא - יפתור הרמב"ם עצמו את כל הענינים הדורשים ביאור בלימוד ספרו".

שם דבר

דבריו הברורים של משיח צדקנו בהתוועדות זו לא הותירה ספקות. תקנת הרמב"ם נוסדה, ותהי לשם דבר. חברותות נקבעו, שיעורים החלו להימסר בקביעות על ידי מגידי שיעורים בכל אתר ואתר וקבצי חידושי תורה החלו לדון בנושאים שנלמדו בשיעורי הרמב"ם היומי.

גם בשבתות ובשיחות הקודש שלאחר מכן הזכיר הרבי שליט"א מלך המשיח שוב ושוב את התקנה, והוסיף וביאר בה עוד ועוד.

כמו כן היה גם בהתוועדותיו הבאות, ש"פ אמור וש"פ בחוקותי, בהם שוב הזכיר הרבי שליט"א מלך המשיח את התקנה, ואף הוסיף לבארה ולתקנה עוד.

מעמד הסיום בבית הכנסת של הרמב''ם בקהיר, מצרים. הסיום נערך על ידי קבוצת רבנים ושלוחים בהוראתו הישירה של הרבי שליט''א מלך המשיח

בין לבין - במהלך יום י"ד אייר, פסח שני ה'תשד"מ, כשבועיים לערך לאחר ההתוועדות המיוחדת, נכנסו אל הקודש שני חסידים שהיו בדרכם לשליחות מיוחדת מאחורי מסך הברזל עוד בטרם נפל הקומוניזם. הרבי שליט"א מלך המשיח נתן להם בקבוקי 'משקה' על מנת שיחלקום וכן מכתב שנכתב עבור כינוס נשי ובנות חב"ד באותו הזמן, ובעל פה הוסיף הרבי שליט"א מלך המשיח כי כדאי שיקחו עימם גם ספרי רמב"ם על מנת להעבירם ליהודים ברוסיה, מאחר ובמקום נמצאים "יהודים לומדים"...

באותו יום, ירד הרבי שליט"א מלך המשיח להתוועדות לרגל פסח שני. כמובן שגם בהתוועדות זו דובר אודות התקנה החדשה של לימוד הרמב"ם ובהרחבה. בין השיחות, בעוד הקהל מנגן ניגון חסידי, ניגש אל הרבי שליט"א מלך המשיח רבה של מקסיקו, הרב אברהם מרדכי הרשברג, שנכח בהתוועדות וסיפר שדיבר באמצעות הרדיו אודות לימוד הרמב"ם. הרבי שליט"א מלך המשיח הודה לו על כך, ואיחל שהדברים ישארו לא רק בגדר דיבור אלא גם יבואו למעשה בפועל...

בהתוועדות ש"פ במדבר מברכים החודש סיוון, דיבר הרבי שליט"א מלך המשיח אודות סיום הספר הראשון ב"משנה תורה" - ספר המדע, שנערך על יד ציון הרמב"ם בטבריה, כשלאחר הסיום נערכה התוועדות במקום ומשתתפי ההתוועדות שלחו אל הרבי שליט"א מלך המשיח 'משקה' מאותו מעמד. הרבי שליט"א מלך המשיח אמר שיתן את ה'משקה' למי שארגן זאת ואף הביא את ה'משקה' הנה, בשביל לחלק ממנו לכל המשתתפים בהתוועדות ב-770, ועל ידי זה לקשרם גם להתוועדות שנערכה על ציון הרמב"ם. הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, רב העיר צפת, ניגש אל הרבי שליט"א מלך המשיח שנתן לו את הבקבוק, ולאחר מכן חילקו לכל הקהל כאשר נצטווה.

מעתה ואילך, בכל הזדמנות דיבר הרבי שליט"א מלך המשיח אודות התקנה של לימוד הרמב"ם. כן היה גם בשיחה שנשא בכינוס נשי חב"ד, אז דיבר על שיכות התקנה גם אליהן - כאמור מכבר בשיחותיו הקודמות, ובסיומה ביאר ענין מהשיעור היומי, נוהג שעם הזמן נהפך לקבוע בהתוועדויות הקודש.

סיומי הרמב"ם

בהתוועדות י"א ניסן ה'תשמ"ה, בעת סיום מחזור לימוד הרמב"ם הראשון, הכריז הרבי שליט"א מלך המשיח:

"בנוגע להתוועדות זו - אין צורך בטעמים והסברות, שכן, ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה - "גמרה של תורה": בי"א ניסן שנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד "משנה-תורה" להרמב"ם בשנה אחת (שלשה פרקים ליום). ולכן, מתכנסים יחדיו לערוך "סיום" על ספר הרמב"ם, ולעשות "סעודת משתה לגמרה של תורה"" - שהרי, כאמור, חלק מתקנת לימוד הרמב"ם היא חגיגת סיום לימוד המחזור.

סיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה בירושלים, בהשתתפות מאות רבנים ואדמו"רים

בהמשך אמר הרבי שליט"א מלך המשיח אשר "יש להשתדל שיערכו ’סיומים‘ על לימוד הרמב“ם בכל מקום ומקום" ובנוסף - "לערוך 'סיום' מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו ’הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד‘, ובפרט בנוגע ללימוד התורה והלכות שבתורה על ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד . . ושם יערכו את ה‘סיום‘ ברוב פאר והדר, 'ברוב עם הדרת מלך'".

'מבצע' זה של סיומי הרמב"ם, או כפי שכינהו מייסדו בהתוועדות הנזכרת - ה"שטורעם אודות עריכת סיומים על הרמב"ם", צבר תאוצה של ממש והגיע לכל פינה ברחבי תבל:

אחד מסיומי הרמב"ם שזכה ליחס מיוחד מהרבי שליט"א מלך המשיח היה הסיום על קבר הרמב"ם בטבריה. ל'סיום' מופלא זה שלח הרבי שליט"א מלך המשיח במיוחד בקבוק 'משקה'. את הסיום ערך רב העיר צפת הרב ביסטריצקי אשר הפך לו למנהג קבוע במשך שנים בכל סיום ספר או הלכות ברמב"ם - לערוך את סיומם על ציון הרמב"ם בטבריה.

באותה העת נערך גם סיום ספר הרמב"ם מיוחד בבית בו התגורר הרמב"ם בעיר פאס שבמרוקו, על ידי השלוחים למדינה זו. גם מסיום זה נשלח בקבוק 'משקה' אל הרבי שליט"א מלך המשיח בצירוף תמונות מהמעמד, כאשר את המשקה חילק בידו הק' לשלוחים שהביאוהו, לעורכי הסיומים ולמוסרי שיעור יומי ברמב"ם.

כמים לים מכסים

עוד רבות אפשר להוסיף ולפרט אודות מעלתו המופלאה של לימוד הרמב"ם בתקנתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, ועוד רבות ניתן להאריך בתאור המאורעות שסבבו לתקנה זו - כנסי הסיומים, ברכות הרבנים, האדמו''רים והנכבדים למעלת התקנה ולימוד הרמב''ם והתייחסויותיו ומענותיו המיוחדים של מחולל התקנה שליט"א לאלו. ועוד רבות רחוק הדבר להקיף את כל מהפכת לימוד התורה שנוצרה על ידי ובזכות תקנת קודש זו, על שלל מעלותיה ורבדיה הנשגבים.

הרבי שליט''א מלך המשיח במכוניתו כשספר משנה תורה לרמב''ם בידו הקדושה

במלאות ארבעים שנה לתקנת לימוד הרמב''ם, נייחל ונתפלל כולנו באמונה שלימה כי נזכה בקרוב ממש לקיום דברי הרמב"ם בסיום חיבורו - "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", בגאולה האמיתית והשלימה על ידי מייסד התקנה המהפכנית של לימוד הרמב''ם היומי - הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, תיכף ומיד ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!