התפנית שחלה בהוראה להניח ד' זוגות תפילין

התפנית בשלבים

בלוח היום יום בתאריך זה (י"ט מנחם אב) מובאת הוראה מפליאה - כיצד להניח ד' זוגות תפילין.

להלן קטע מתוך הספר "תפילין של ימות המשיח" של הרב זמרוני ציק המתאר את התפנית בעניין זה במשך השנים על-פי הוראתיו הקדושות של הרבי שליט"א מלך המשיח.

(הערה: בכתבה לא מובאים כל המראי מקומות למען ירוץ הקורא בה, אך ניתן לראותם לשם העמקה נוספת בספר: "תפילין של ימות המשיח").

להנחיל אוהבי יש

מתפקידיו המובהקים של מלך המשיח, הוא - להביא את עם ישראל לשלימות קיום התורה והמצות, ובלשון הרמב"ם "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה".

אכן, מאז עלייתו לנשיאות בשנת ה'תש"י, פועל הרבי שליט"א מלך המשיח, לא רק לזיכוי הרבים בתורה ומצוות, אלא בחינוכם של הרבים לראות בקיום התורה והמצוות את עיקר עניינם - "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", כשמזמן לזמן הוא מרים את הרף בעבודת ה', עדי שלימותה בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

במגמה זו, ניתן להכליל את המהפך שחולל בתפילין דר"ת. בעוד שההנחה הרווחת הייתה, שזה שייך רק ל"מקובלים", וגם כשנעשה הענין שייך גם לאנ"ש, עדיין הוגבל לנשואים וכו'.

הנה הרבי שליט"א מלך המשיח, כמי שאחראי לשלימותו הגשמית והרוחנית של עם ישראל, הכריז על השינוי הגדול והודיע כי מעתה כל יהודי (כבר מעת ההכנה לבר מצוה) צריך להניח גם תפילין דר"ת, כפי שהבהיר בהתוועדות פורים תשל"ו, וארא תשל"ט ופקודי תשמ"א. אך הוא אינו מסתפק בכך, וממשיך להנחיל אוהביו יש.

מרים את הרף כל העת

כמי שנאמן לגישתו המיוחדת, הרואה בכל יהודי את הפוטנציאל האלוקי העצום המצוי בו והניתן למימוש בכל רגע, הוא מגלה בנו את היכולת לממש משימות רוחניות נעלות ביותר, ואף משימות רוחניות כאלה, שבעבר לא היו ברי השגה , ובלשונו הק': "ובפרט בימינו אלה - ימות המשיח שבהם נמצאים עכשיו" , וכל יהודי צריך להכריז "שישנה כבר הגאולה בפשטות".

מכאן מובן גם רצונו הק' שהחל גם לבוא לידי פועל - לא להשאיר את הנחת ד' הזוגות בקרב אישים בודדים, אלא להנחיל את הנחת ארבעת זוגות התפילין לכלל ישראל ולכל אחד ואחד מישראל, וכלשונו הק': "..כיון שאז (=בגאולה) יניחו כל בני ישראל ב' זוגות תפילין, ויתרה מזו - ד' זוגות תפילין, ראב"ד, ושמושא רבא, ר"ת ורש"י".

לוח היום יום - שווה לכל נפש

כצעד ראשון, בכיוון זה של הנחלת ד' הזוגות לכל ישראל, מציין הרבי שליט"א מלך המשיח, את הסכמתו של אדמו"ר הריי"צ לגלות את סדר הנחת ארבעת הזוגות וזה לשונו (בתרגום חופשי):

"בשעה שהדפיסו את ה"יום יום" הסכים הרבי לגלות את סדר הנחת ארבעה זוגות התפילין , והדבר נדפס בה"יום יום" (ליום י"ט מנחם-אב).

עצם הלשון "הסכים הרבי (הרבי הקודם, אדמו"ר הריי"צ) לגלות", משמע שמישהו פנה וביקש. בפשטות יש לומר שהיה זה הרבי שליט"א מלך המשיח, בהיותו העורך של לוח ה"יום יום".

עכ"פ, שלב זה מצביע, על התחלה של פתיחת הנושא לכלל. הן משום שדבר שבדפוס שייך לרבים ולדורות , והן משום אופיו ומהותו של הלוח, "לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" הנקרא ונלמד באופן יומי ע"י כל חסיד וחסיד.

בפרט לאחר שהרבי שליט"א מלך המשיח מעיד, כי דברים שהוכנסו ל"לוח היום יום" הינה הוראה לרבים, וכלשונו הק' באגרות קודש:

"מה שעניתי מכבר ע"ז. המנהגים שנדפסו ב"היום יום" ובהגדה הם הוראה לרבים, ע"פ כ"ק מו"ח אד"ש (= כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שליט"א). מלבד אותם שכ' (=שכתב) בפירוש: מנהג אדמו"ר או בית הרב".

ושם בע' קמו אגרת רלה: "הנה כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים ע"פ הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוה"פ נגד עיניו (ויש מהם שציווה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים")".

על דרך זה, נזכר ב"פתח דבר" לספר המנהגים מתוך שיחת הרבי שליט"א מלך המשיח. שם מתייחס לכך שאדמו"ר הריי"צ בשנותיו האחרונות בעלמא דין, נהג לפרסם מנהגים רבים גם מאותם שעד אז נהג לקיימם בחשאי. (ובתרגום חופשי):

"ובידעו את היחס והרצון לקיים את דבריו, והפרסום שהדברים יקבלו, הרי שזה (=פרסום אותם מנהגים) לא היה ענין סתמי של דרוש וקבל שכר, אלא ענין של הוראה בנוגע לפועל".

בסרטון: הרבי שליט"א מלך המשיח אומר בשיחה, שכשיגיע אליהו הנביא הוא יסתובב ויראה שיש עדיין יהודי שלא הניח ארבע זוגות תפילין, לכן יש להזדרז ולהניחם כעת, לפני השקיעה. (כ"ט טבת תשל"ט)

היום יום י"ט מנחם אב

המתפללים בארבעה זוגות תפיליו כך נוהגים:

א) מניחים תפילין של יד ותש"ר [=תפילין של ראש] של רש"י קודם אמירת פרק "איזהו", ומתפללים בהם עד אחרי "אך צדיקים גו".

ב) מסירים תש"ר דרש"י, ומניחים - בלא ברכה - תפילין של ראש דשמושא רבא וקוראים שמע גו' עד אמת ואומרים מזמורי תהלים כפי שנחלק לימי החודש, והמהדרים היו לומדים אותם עם פירוש רש"י וה"מצודות".

ג) אח"כ מניחים תפילין דר"ת [=רבינו תם] - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת, פ' קדש גו' והזכירות שנדפסו בסידור. ולומדים פרק משניות כל אחד לפי הבנתו.

ד) מסירים תפילין של ראש דר"ת ומניחים תש"ר דראב"ד - בלא ברכה - ןקוראים שמע גו' עד אמת, ולומדים פ' חומש עם פירש"י - מפרשת השבוע: יום א' עד שני, ביום ב' פרשה ב' וכו'.