תפקידו של מלך המשיח

בקשר לפגישת יהודה עם יוסף אנו קוראים בהפטרה על נבואת יחזקאל שבגאולה לא יהיה עוד פיצול בין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, כי אם "ועבדי דוד (מזרע יהודה) מלך עליהם, ורועה אחד יהיה לכולם . . ודוד עבדי נשיא להם לעולם".

שני הפסוקים הללו דומים זה לזה אבל יש ביניהם מספר שינויים קלים: בפסוק הראשון נקרא דוד בשם "מלך" ובשני בשם "נשיא", בראשון כתוב "מלך עליהם" ואילו בשני "נשיא להם", המילה "לעולם" מופיעה רק בפסוק השני. ויש להבין מהו הטעם להבדלים בין שני הפסוקים.

המלך וסגנו

לפני הקדמת הביאור יש להבהיר ש"דוד" הנאמר כאן בפסוקים הוא לא דוד המלך בעצמו, אלא מלך המשיח שנקרא גם כן "דוד", כיוון שהוא בא מזרעו של דוד.

על פסוק אחר בספר ירמיה אומרת הגמרא "עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר, שנאמר "דוד מלכם אשר אקים להם"", מדיוק השימוש בלשון עתיד - "אקים", לומדת הגמרא שלעתיד לבוא יעמוד מלך מזרע דוד שימלוך עליהם.

ממשיכה הגמרא ושואלת - כיצד אפשר לומר שהמלך שימלוך לעתיד לבוא יהיה "אחר", כלומר יהיה שונה מכל מלכי בית דוד שהיו עד היום, והרי כתוב (בהפטרה) "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" שמזה לכאוה משמע שגם לעתיד לבוא יהיה המלך דומה למלכי בית דוד?

עונה על כך הגמרא "כגון קיסר ופלגי קיסר (כמו מלך וסגן מלך)". במלך המשיח יהיה שני עניינים: מצד אחד הוא נקרא "דוד אחר" כי יהיה בו חידוש שלא היה בשאר מלכי בית דוד, ומצד שני הוא כן יהיה בדומה ובהמשך למלכי בית דוד.

מלחמה ותורה

הסבר העניין: תפקידו של מלך המשיח מתחלק לשני נושאים וכפי שמבאר זאת הרמב"ם: תפקידו הראשון הוא לכוף את כל ישראל אל דרך התורה, ללחום מלחמות השם, לבנות את בית המקדש ולקבץ את עם ישראל מכל קצווי תבל. כחלק מתפקיד זה מתקן המשיח את העולם כולו, כך שלא יהיה עוד גזל, מלחמה, קנאה ותחרות.

תפקידו השני הוא ללמד תורה את כל העם, כידוע שבזמן הגאולה תרבה הדעה בישראל ויהיו כולם חכמים גדולים ותמלא הארץ דעה את ה'.

נשיא ומלך

לפי כל זה נוכל להבין את ההבדלים בין הפסוקים: תפקידו הראשון של מלך המשיח הוא חידוש שלא היה כדוגמתו בכל היסטוריית מלכי בית דוד, כי הוא יצליח להשיב את כולם לדרך האמת ולתקן את העולם כולו, ועל תפקיד זה מתאים התואר "מלך", שמשמעותו היא רוממות והתנשאות מעל כל העם, ולכן אומר הפסוק "מלך עליהם", שהוא ממעל לעם.

על התפקיד השני של מלך המשיח - ללמד את העם תורה - מתאים התואר "נשיא", כידוע שבכל הזמנים היה נקרא ראש הסנהדרין שלימד את העם תורה בשם "נשיא", ולכן בפסוק השני לא נכתב "עליהם", אלא "נשיא להם", כי השפעת הנשיא לעם היא בדרך של קירוב שבה הוא משתדל שהעם יבין ויקלוט את דבריו.

אבל, למרות שעיקר החידוש של מלך המשיח הוא תפקיד ה"מלך", הרי שלאחר שמשיח יסיים לתקן את העולם כולו לא יהיה כל כך צורך בתפקיד זה ומה שיישאר באופן קבוע הוא תפקיד ה"נשיא", ולכן דווקא על הנשיא אומר הפסוק "נשיא להם לעולם", שבו הרבי שליט"א מלך המשיח ילמד את העם "תורה חדשה מאיתי תצא" - תיכף ומיד ממש.

(על פי לקוטי שיחות פרשת ויגש תנש"א)