הבחירה הבלתי מוגבלת

האם ההיסטוריה שמסביב להר המוריה - הר הבית - היא מקרית בלבד, או שמא מסתתר כאן סיפור עמוק של בחירה אלוקית?

בפרשת ראה מופיע הפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' . . שמה תביאו עולותיכם וזבחיכם". התורה מדגישה שמקום המקדש הוא המקום שה' יבחר בו, כלומר, שמעלתו נובעת אך ורק מהבחירה האלוקית, ולא משום תכונה מיוחדת של המקום מצד עצמו.

אלא שכאן מתעוררת שאלה: הרמב"ם כותב בהלכות בית הבחירה שמקום המזבח הוא מקום "מכוון ביותר" מכיוון שבמקום זה אדם הראשון, קין והבל, נח ואברהם אבינו בנו מזבחות והקריבו בהם קרבנות, ושם גם היה מקום עקידת יצחק.

בין קדושה לבחירה

זאת אומרת שהמקום שבו נבנה בית המקדש נושא היסטוריה עשירה של אירועים רוחניים עוד מבריאת העולם, הרבה לפני הבחירה שבחר בו ה' לבנות את בית המקדש. כיצד זה מתיישב עם מה שאנו למדים שקדושת הר הבית היא רק מפני בחירת הקדוש ברוך הוא, ולא מצד קדושה מיוחדת שנמצאת שם קודם?

ההסבר לכך טמון בהבדל עמוק בין שני מושגים: "קדושה" ו"בחירה": קדושה - פירושה שהדבר עצמו קדוש, ויש בו מעלה פנימית ועצמית. אבל מכיוון שכל מה שבעולם שלנו הוא מדוד מוגבל, הרי שגם הקדושה הזו מוגבלת. בחירה לעומת זאת, היא כבר משהו אחר. בחירה אמיתית אינה נובעת מהמעלות של הדבר, אלא מהרצון החופשי של הבוחר.

בחירה אמיתית

ניקח דוגמא פשוטה: אם אדם צריך לבחור בין בית מפואר או פשוט, ברור שהוא יבחר בבית המפואר ולכן אין כאן שום בחירה. לעומת זאת כאשר אדם בוחר בין שני בתים זהים לחלוטין, דווקא כאן יש בחירה אמיתית ללא שום סיבה או יתרון שיטה את בחירתו.

בדיוק כך, המעלה של מקום המקדש אינה בגלל מעלותיו, אלא בגלל בחירתו של הקב"ה - בחירה שאין לה גבול ואין לה שינוי.

ולכן, גם כשאדם הראשון ואברהם אבינו הקריבו קרבנות דווקא בהר המוריה, זה לא מפני שהם זיהו בעצמם את המעלה הפנימית של המקום, אלא משום שידעו בנבואה שזה המקום שהקב"ה עתיד לבחור בו. כלומר, גם הקדושה שהייתה שם עוד קודם - בעצם נבעה מהבחירה האלוקית העתידית.

מכאן מובן גם דיוק לשונו של הרמב"ם, שקרא להלכות אלו "הלכות בית הבחירה" ולא "בית המקדש" כפי שמופיע במקומות אחרים, כי עיקר מעלתו של המקום נובעת - לא מהקדושה שבו, אלא - מבחירת הקב"ה.

כל אחד הוא מקדש

ההוראה שאנו למדים מכל זה לחיי היום יום שלנו: יש יהודים שמרגישים קדושים כי יש להם כישרון מיוחד, או ידע גדול בתורה, ויש כאלה שמרגישים שאין להם "מעלה טבעית" ואולי הם פחות נעלים. אבל התורה מלמדת אותנו כאן: המעלה האמיתית של כל יהודי איננה תלויה בכישרונות שלו - אלא בבחירתו של הקב"ה. הוא בחר בנו, כל אחד ואחת מישראל, בבחירה שאין עליה עוררין ושום דבר לא יכול לשנות אותה.

כמו שבית המקדש עומד על יסוד הבחירה האלוקית, כך גם אנחנו - כל יהודי נבחר על ידי הקב"ה בעצמו.

הבחירה הזו נותנת לנו כוח נצחי להפוך את החיים שלנו למקום שבו שורה הקדושה, עד להתגלות המלאה והנצחית בבית המקדש השלישי שייבנה מיד ממש, בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח.

(על פי לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 140)