התוצאה של התפילה שלא התקבלה

גם התפילה החמש מאות וחמש עשרה של משה להיכנס לארץ לא התקבלה, ובני ישראל נכנסו לארץ ללא משה רבינו. בדיעבד זו הייתה נקודת המפנה ששינתה את מהלך ההיסטוריה.

אילו משה היה מכניס את בני ישראל לארץ, לא היה עוד חורבן, לא גלות, ולא צורך בנחמה. אז איך ייתכן שדווקא בפרשה שבה מסופר על השורש של הגלות אנו שומעים בהפטרה את נחמת הגאולה "נחמו נחמו עמי", האם אין כאן סתירה?

כפל של גאולה

התשובה נמצאת בכפל של "נחמו נחמו". כפל מבטא ריבוי, ובמובנו העמוק: ריבוי אינסופי בלי גבול. חז"ל אומרים במדרש שחמש האותיות הכפולות (אותיות סופיות - מנצפ"ך) שבתורה, קשורות כולן ללשונות של גאולה, וכל אחת מהן מופיעה בלשון של כפל.

למשל: בשורת הגאולה של עם ישראל ממצרים נאמרה בלשון "פקוד פקדתי", פ' כפולה. אך הכפל ב"נחמו נחמו" הוא ייחודי בכך שהוא כפל ממש ללא כל שינוי. אותם אותיות ואותה משמעות.

כאשר יש הבדל בין שתי המילים (כמו "לך לך" - 'לֶךְ' מלשון הליכה, ו'לְךָ' מלשון לטובתך), זה בא להוסיף ולהבהיר משמעות נוספת, אבל כאשר הכפל זהה לחלוטין ללא שום שינוי - כמו "נחמו נחמו" - המשמעות היא רק עצם הכפילות, המבטאת ריבוי אינסופי ונחמה בלי גבול.

הנחמה הזו רומזת לגאולה השלימה, שתשלב את כל המעלות של בתי המקדש הקודמים, ואף תעלה עליהן: בית המקדש הראשון היה נעלה ברוחניות, ואילו בית המקדש השני בלט ביופיו וקיומו לשמן רב יותר מהראשון. בית המקדש השלישי יכלול את שני ההיבטים גם יחד, אבל ברמה נעלית עוד יותר, הוא יהיה בית נצחי שאין אחריו חורבן.

פעמיים עשרת הדברות

כעת מתברר מה הקשר בין "נחמו נחמו" לבין פרשת השבוע: גם בפרשת ואתחנן יש כפל - עשרת הדיברות מופיעים בשנית, לאחר שכבר נאמרו בפרשת יתרו. כפל זה דומה מאוד לכפל של שני לוחות הברית:

כשם שהלוחות הראשונות באו מאת ה' - מלמעלה, והלוחות השניות היו תוצאה של חזרה בתשובה ועבודה מצד עם ישראל, כך גם עשרת הדיברות שנאמרו בפרשת יתרו מרמזות לתורה שיורדת מלמעלה, ועשרת הדיברות של פרשת ואתחנן רומזות לתורה שמתגלית כתוצאה מעבודתו של יהודי בעולם הזה.

אבל לעומת פרשת יתרו, בפרשתנו לא מוזכר שבירת הלוחות, כי נוסף על הרמז כאן ללוחות השניות, יש כאן רמז לתורה האינסופית שתתגלה בגאולה, "תורה חדשה מאיתי תצא", שתכלול את שני הצדדים: גילוי אלוקי מלמעלה, ועבודת האדם מלמטה - אבל באופן אין סופי.

הבקשה התקבלה

זו הסיבה שתפילת משה לא התקבלה, כדי לאפשר את העבודה הארוכה והעמוקה של בירור העולם מצד עם ישראל. רק כך תגיע הגאולה הנצחית, גאולה שאין אחריה גלות, שתבוא גם דרך עבודת בני ישראל מלמטה, ואז תתקיים גם בקשתו של משה - כניסה לארץ בגאולה נצחית, שתכלול גם את מעלת משה וגם את מעלת יהושע.

וכעת, לאחר שסיימנו את עבודת הבירורים, הגיע הזמן לטעום כבר עכשיו מהבלי גבול של הגאולה - בלימוד תורה, ובפרט בענייני גאולה ומשיח, מתוך הוספה למעלה ממדידה והגבלה - עד להתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח תיכף ומיד ממש.

(על פי דבר מלכות פרשת ואתחנן תנש"א)