שלשה ימים רצופים של קדושה

ראש השנה חל בשנה זו בימים חמישי ושישי, ומיד לאחריו נכנסים אל יום השבת ללא שום הפסקה של ימי חול ביניהם - שלושה ימים רצופים של קדושה.

כל דבר בתורה הוא מדוייק ועל אחת כמה וכמה הקביעות של חגי ומועדי ישראל, שניתן ללמוד מהם הוראה בעבודת ה'. ועל כן יש להבין מהי המעלה של קביעות השנה הנוכחית שבה נכנסים היישר מימי ראש השנה אל יום השבת, ומה ניתן ללמוד מכך.

המשותף לשבתות והחגים הוא שהם מכניסים קדושה בחייו של היהודי, כך שבמשך כל היום ההרגשה שונה ומרוממת מזו של ימי החול, וגם במוצאי השבת והחג הקדושה נמשכת וחודרת בכל הימים שלאחר מכן.

לתקן את כל השנה

מכל השבתות והחגים הרי זה מתבטא בצורה החזקה ביותר בראש השנה הממלא כל לב יהודי בחרדת קודש במשך כל היום, וההשפעה שלו נמשכת למשך כל השנה, כידוע שראש השנה אינו רק "תחילת השנה" אלא "ראש", וכמו שהראש מנהיג את כל האיברים, כך ראש השנה מנהיג וממשיך חיות למשך כל השנה כולה.

ובדומה לראש השנה כך גם השבת הראשונה של השנה - "שבת שובה" - מיוחדת יותר מכל השבתות ומשפיעה על כל השנה כולה, וכמובא בכתבי האריז"ל שבשבעת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים מתקנים את כל ימות השבוע של השנה החולפת (יום ראשון כנגד כל ימי ראשון, וכן הלאה), וגם משפיעים על ימות השבוע של השנה החדשה.

זהו החידוש בשנה הנוכחית: כאשר ראש השנה חל באמצע השבוע הרי חלה הפסקה בינו ובין "שבת שובה", ועד שבמוצאי ראש השנה עושים הבדלה ואומרים "המבדיל בין קודש לחול", ורק אחרי כמה ימים מקבלים את תוספת העליה של "שבת שובה".

גשר וממוצע

אבל השנה ממשיכים מיד ללא כל הפסק אל "שבת שובה", ואין עושים הבדלה במוצאי ראש השנה, ואדרבה - עושים קידוש בליל שבת המדגיש את תוספת העליה בקדושה, כך שישנם שלושה ימים רצופים של קדושה המשפיעים למשך כל השנה כולה.

נקודה נוספת במעלת קביעות השנה תובן על ידי הסבר ההבדל שבין שבת וחג: ישנם כמה וכמה הבדלים בין שבת וחג, ומהם: בשבת כל המלאכות אסורות לעומת החג שבו מותר לעשות מלאכות המסייעות לסעודה ולאכילה; השבת נקראת "שבת קודש" ואילו החג נקרא בתורה "מקרא קודש".

הבדלים אלו נעוצים בהבדל היסודי שבין שבת וחג: השבת נעלית ומרוממת מכל השבוע ולכן היא נקראת "שבת קודש" כי היא קדושה ומרוממת משאר הימים, ולכן גם אסור לעשות בה שום מלאכה. לעומת זאת תפקידו של החג הוא להוות גשר וממוצע המשפיע את קדושת השבת אל שאר ימות החול, ולכן מותר לעשות בחג מלאכות שונות, ושמו בתורה הוא "מקרא קודש", "מקרא" מלשון קורא וממשיך, שיהודי ממשיך על ידי החג את הקדושה של שבת אל ימי החול.

קדושה בלי הפסקה

בשנה זו שתי העבודות מתחברות יחד: כאשר יש הפסק בין החג והשבת מובן שאלו הם שתי עבודות נפרדות שלכל אחת מהן יש את המעלות שלה, אבל הן אינן מתחברות זו עם זו, אבל בקביעות של השנה שתי העבודות מתחברות יחד כך שיש גם את הקדושה הנעלית של שבת, וגם את ההמשכה אל תוך ימי החול של השנה כולה, בלי שום הפסקה ביניהם.

ויהי רצון שכל יהודי ינצל כראוי את הכוחות החדשים הניתנים בראש השנה ובפרט בשנה זו, להמשיך את אור הקדושה גם בחיי היום יום, ועד להבאת הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ותיכף ומיד ממש.

(על פי שיחות שבת פרשת האזינו (שובה) תנש"א)