יהודי ח"י עם הזמן

פרשתנו פותחת במילים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". מהמילה 'לפניהם' מדייקים חז"ל ולומדים מספר דברים:

א. שעל המשפטים להיות 'לפניהם' - לפני דיינים יהודים "ולא לפני עובדי כוכבים". כלומר, שבכל סכסוך שיש בין יהודים צריך לגשת לפני בית דין שפוסקים על פי חוקי התורה ואין לדון בפני שופטים שאינם יהודים אפילו שהם דנים כמו דיני ישראל או להיפך. ב. לפניהם - "להראות לו פנים". כלומר שהלימוד עם תלמיד יהיה בביאור ההלכה הנלמדת, עד שתקלט אצל התלמיד. ג. אדמו"ר הזקן מסביר: לפניהם - 'לפנימיותם' כלומר שחכמת ה' תחדור עד למדרגות החבויות ביותר בנשמה לפנימיות הנשמה.

כשישנם פירושים שונים על מילה מסוימת בתורה - יש קשר ביניהם, וצריך להבין מהו הקשר בין שלושת פירושים אלו?

מה שהשכל לא יכול לתפוס

מצוות התורה מתחלקות לשלושה סוגים: חוקים, עדות ומשפטים.

וההבדל ביניהם: חוקים - מצוות שאין להן כל הסבר, וקיומן הוא רק משום שכך ציווה ה', מתוך קבלת עול. עדות - מצוות שאפשר להבין את הסברן וטעמן בשכל, אלא שלולא התורה הייתה מצווה עליהן לא היה השכל מחייב לקיימן. משפטים - אלו המצוות שגם השכל האנושי מבין את הצורך בקיומן וגם בני אדם שלא למדו תורה מקיימים אותן ומבינים אותן. לדוגמא מביאה הגמרא: "אילמלא לא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול וגזל מנמלה" שאפילו אם חלילה לא היינו זוכים לקבל את התורה היה השכל מחייב לקיימן, ודווקא על מצוות אלו, מצווה התורה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".

לקיים את המובן מאליו

במה מתאימה ההוראה של לפניהם ל'משפטים' יותר מאשר ל'חוקים' ו'עדות'?

לפי הפירוש הראשון: מובן שרק ב'משפטים' ישנה אפשרות שדיינים גויים ישפטו כדייני ישראל, לגבי 'עדות' וכל שכן לגבי 'חוקים' אין צורך לצוות שלא לגשת ולהתדיין בפני שופטים שאינם יהודים. כי מובן מאליו שלדיינים שאינם יהודים אין שייכות לדינים אלו, מכיוון שפסקיהם בנויים לפי השכל ולא על דבר הנעלה מן השכל. אבל ב'משפטים' שתתכן מציאות שישפטו כדייני ישראל צריכה התורה לצוות לדון לפני דייני ישראל שדנים רק על פי ההלכה שבנויה גם על דברים שלמעלה משכל אנושי (חכמת ה').

אבל לפי הפירוש השני: שלפניהם זה ל"להראות לו פנים". הרי לכאורה נחוץ יותר לצוות על הוראה זו ב'עדות' ויותר מזה ב'חוקים'. שאף שאין השכל מחייב אותם והם נעלים למעלה מהשכל, למרות זאת חייבים ללמוד גם מצוות אלו באופן של לפניהם. אבל ב'משפטים' כיון שהם מצוות שהשכל האנושי מחייבם הרי ברור שלימודם ייקלט אצל התלמיד.

חיות בתוך השכל

גם לפי הפירוש השלישי, לפניהם - לפנימיותם: כדי לקיים 'משפטים' אין צורך דווקא בהתעוררות פנימיות הנשמה, שהרי הם מקובלים גם בשכל האנושי. אך ב'חוקים' שהם למעלה מהשכל צריכה להיות ההתעוררות של פנימיות הנשמה, כי ללא זאת קיומם יהיה מפני ההכרח בלבד אבל ללא חיות פנימית.

ודווקא מסיבות אלו, טרחה התורה להדגיש ש"משפטים" צריכים להיות ב"פנימיותם" וב"הסברת פנים". התורה באה להדגיש: גם את המצוות המובנות בשכל אנושי, צריכים לקיים כי כך ציווה ה' ולא בגלל שכלנו.

(על פי לקוטי שיחות חלק ג')