מנהגי ישראל באמונה - ברכה מעל הטבע

פרשת השבוע פותחת בפסוק "והיה עקב תשמעון". המדרש מפרש את משמעות המילה "עקב" כך: "מצוות קלות שאין בני אדם משגיחים בהם, אלא שמשליכים אותם תחת עקביהם".

בקשר לזה, מביא המדרש את דברי דוד המלך בתהלים "למה אירא (אפחד) בימי רע, עוון עקבי יסובני", ומסביר שדוד המלך אמר שאין הוא מפחד מפני יום הדין בגלל אי קיום המצוות החמורות שבתורה, אלא הוא ירא דווקא מהזלזול במצוות ה'קלות'. וצריך להבין מה באמת היה חששו של דוד המלך, שהרי בוודאי דוד המלך נזהר בקיום כל מצוות ה', כולל גם המצוות הקלות?

אלא מוכרחים לומר שהפסוק כאן אינו מדבר על אנשים שמשליכים את המצוות לגמרי ואינם מקיימים אותם, אלא בוודאי מדובר על אלו שכן מבינים ויודעים את חשיבות קיום כל המצוות, ומקפידים אפילו על המצוות הקלות שאנשים נוטים לזלזל בהם.

להרחיק את ההגיון

מהי אם כן הבעיה? הבעיה מתחילה כאשר מכניסים לקיום המצוות חישובים שכליים, מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. יהודי יכול לבוא ולטעון שלמרות שמוטל עליו לקיים את כל המצוות, מוכרח הוא לשמור על סדר. אי אפשר להקפיד ולדקדק במנהגי ישראל ובהידורים של "לפנים משורת הדין" לפני שמבצעים כראוי את הבסיס המופיע בתורה ובשולחן ערוך.

ולמשל: כאשר תובעים ממנו לשמור על שיעורי החת"ת (השיעורים היומיים שתיקן הרבי הריי"צ, הכוללים לימוד יומי בחומש, בספר התניא ובספר התהילים), הוא טוען שאמנם עליו לשמור על תקנות אלו, אבל קודם כל עליו להקפיד ולהתפלל את כל התפילה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה... רק אחר כך הוא יוכל להתקדם ולשמור גם על דברים נוספים.

עניבה בלי חולצה? 

ההיגיון אומר כך: קודם כל תעמוד במטלות הבסיסיות ורק אחר כך תתקדם ליעד גבוה יותר, שאם לא כן הרי זה בדיוק כמו שאדם ילבש עניבה לפני שהוא נועל נעליים וחולצה.

טענה זו היא הגיונית ויש לה מקום בשכל, אבל האמת היא שהיסוד של עבודת ה' צריך להיות מושתת על אמונה וקבלת עול פשוטה מבלי לערב את השכל, ומצד האמונה אין שום הבדל בין מצווה 'בסיסית' לבין מנהג פשוט, שכן באמצעות שניהם מתחברים עם הבורא במידה שווה, וזה קיים בכל המצוות ללא הבדל בין מצוות קלות או חמורות.

וזה היה חששו של דוד המלך: דוד המלך בוודאי נזהר בקיום כל המצוות, אבל חששו היה שמא הוא לא רץ לקיום המצוות הפשוטות באותה ההתלהבות והחיות שהיו לו בקיום המצוות החשובות.

אמונה מביאה גאולה

כשם שיהודי עובד את ה', כך גם יורד אליו השפע מהשמים. באם עבודת היהודי היא מדודה ומחושבת לפי סדר והיגיון, הרי שגם את השפע הוא יקבל בצורה מדודה ומבוקרת בהתאם למעשיו, אך באם הוא מקיים את המצוות רק מצד אמונה פשוטה, הרי שגם השפע שהוא יקבל יהיה למעלה מכל מדידה והגבלה.

וכנאמר בפרשה "והיה עקב תשמעון" - כאשר 'תשמעון' ותקיימו את המצוות הפשוטות (הנקראות 'עקב') בדיוק באותה החשיבות שאתם מקיימים את המצוות החמורות, אזי "ושמר ה' לך את הברית" ועד שבקרוב ממש יהיה כל זה "על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך" בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק י"ט עמ' 89)