שלושת השבועות - להדגיש את החיובי

בהקדמה לנבואה על חורבן בית המקדש שואל הקדוש ברוך הוא את ירמיה הנביא "מה אתה רואה", וירמיה הנביא משיבו "מקל שקד אני רואה". "היטבת לראות" אומר לו הקדוש ברוך הוא, "כי שוקד אני על דברי", כשם שהשקד גדל במהירות בתוך עשרים ואחת ימים, כך תהליך החורבן יתרחש במהירות רבה, ובתוך עשרים ואחת יום מאז בקיעת החומה ייחרב בית המקדש.

למרות פסוקים אלו, אנו רואים שהכינוי הרווח בפי כל לתקופה שבין י"ז בתמוז לתשעה באב הוא לא "עשרים ואחד הימים", אלא "שלושת השבועות", וצריך להבין מהי הסיבה לכך.

אין רע יורד מלמעלה

כל דבר שקורה בעולם הוא בעצם טוב, ואפילו אם לפי שעה זה לא נראה כך, אין זה כי אם רק הפרשנות החיצונית של הדברים, כי באמת הכל מגיע מאת ה', וממנו לא מגיע שום דבר רע חס ושלום, ולכן בפנימיות כל דבר הוא טוב, ואחת הדרכים לגלות זאת היא על ידי האמונה בה'.

לפי זה מובן מדוע התקופה הזו נקראת בשם "שלושת השבועות" דווקא, כי התוכן הפנימי והאמיתי של ימים אלו הוא לא חורבן, אלא בניין בית המקדש השלישי, ולכן אנו מדגישים וקוראים לתקופה זו דווקא בשם "שלושת השבועות" ולא על שם עשרים ואחד הימים (המבטאים את מהירות החורבן), כי המספר שלוש מרמז על בית המקדש השלישי שנבנה למעלה כבר אז, מיד ברגע החורבן, ועל ידי כך ממהרים את גילוי בית המקדש גם כאן למטה, בעולם הזה הגשמי.

לא אחד ולא שניים

כאן לא נגמר הקשר למספר שלוש. י"ז בתמוז מגיע בהמשך לחודש השלישי, חודש סיון, שבו ניתנה התורה שנקראת "תורה משולשת", וזאת כי המספר שלוש מבטא תוכן כללי המקיף את כל חיי היהודי:

המחשבה הראשונה של כל אחד תמיד תהיה על עצמו, כך הוא על פי טבע האדם. אחר כך, כאשר האדם מנסה לחשוב מה הוא עושה כאן, הוא מבין ומאמין שה' שברא אותו. לאחר מכן, כשהוא חושב למה בעצם הוא נברא, הוא מגיע למסקנה שיש דבר שלישי מלבד הקב"ה והוא בעצמו, וזה העולם, שבו הוא צריך לפעול ולעבוד, לפי רצון ה' יתברך.

זו הסיבה שהתורה ובית המקדש סובבים סביב המספר שלוש, כי הכח לאחד את שלושת המרכיבים הללו יחד - שהאדם יעבוד את ה' כאן בעולם הזה - הוא על ידי התורה, שבכוחה מגיעים אל השלימות הסופית והתכלית בבניין בית המקדש השלישי בגאולה האמיתית והשלימה.

להדגיש את הטוב

כעת ברורה יותר הסיבה העומדת מאחורי השם "שלושת השבועות": באם היו קוראים לתקופה הזו על שם "עשרים ואחד הימים", ההדגשה הייתה בעיקר על המצב הקשה והירידה שקרתה בעקבות החורבן, כולל הפגיעה בתורה ובבית המקדש, שכן ביום י"ז בתמוז נשברו הלוחות ונבקעה החומה של ירושלים, אבל כאשר קוראים לזמן הזה דווקא על שם המספר שלוש, מדגישים ומחדדים את גילוי הטוב הפנימי של ימים אלו, ומגלים את בית המקדש השלישי.

לפי כל זה מובן שיש להוסיף ולהרבות בעבודה להבאת הגאולה דווקא בתקופה זו, ובמיוחד על ידי הוספה באהבת ישראל ובנתינת הצדקה ש"מזרזת את הגאולה", וכן בלימוד ההלכות והפסוקים העוסקים בענייני בית המקדש, שעל ידי כל זה זוכים מיד ממש לגאולה האמיתית והשלימה.

(על פי שיחת ש"פ פנחס תשמ"ח)