למה להנציח צורר בשם של פרשה בתורה?

ידוע שהשמות של פרשיות השבוע - כמו כל דבר בתורה - הם מדויקות לחלוטין וניתן ללמוד מהם מסר ולימוד לחיים בעבודת ה'.

ולפי זה נשאלת השאלה בנוגע לפרשת השבוע, פרשת בלק, הכיצד זה שפרשה שלימה בתורה נקראת על שמו של רשע, אדם שכל העת ניסה להזיק ולפגוע בעם ישראל? 

בכלל, עצם העובדה שפרשה שלימה בתורה נקראת על שמו, לכאורה מעניקה לו תוקף וחשיבות מיוחדת, ואם כן קשה ביותר - איך ייתכן שפרשת השבוע נקראת על שמו של בלק הרשע?

מחיית עבודה-זרה

התשובה לכל זה תובן בהקדמת הסבר הרעיון העומד מאחורי האיסור להזכיר שם של עבודה זרה:

ביציאת מצרים אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו: "דבר אל בני ישראל . . ויחנו . . לפני בעל צפון". 'בעל צפון' הוא שמו של הגדול שבאלילי מצרים, ולכן המפרשים מיד מקשים ושואלים - כיצד ייתכן שהקדוש ברוך הוא מזכיר את 'בעל צפון' כסימן ו"מקום מפגש" כאשר חל איסור בתורה להזכיר מקום 'עבודה זרה' כדבר חשוב ובעל משמעות? 

מסבירים המפרשים שהאיסור בתורה חל רק על יהודי אך לא על הקדוש ברוך הוא.

באם מתבוננים מעט בתוכן הדברים הרי שהסבר זה כלל לא מובן, שהרי כל הסיבה שאסור להזכיר שם של 'עבודה זרה' הוא כדי לא לתת להם חשיבות וממשות, ולכאורה כאשר הקב"ה בעצמו מזכיר את שם האליל זה נותן תוקף וחשיבות רבה עוד יותר, ואם כן חוזרת השאלה – כיצד ציין הקב"ה את 'בעל צפון' כסימן ומקום משמעותי?

להנציח כדי לבטל

וההסבר לכל זה:

כאשר מוזכר בתורה שם של עבודה זרה, אין זה בא חלילה לתת לה תוקף וחשיבות, אלא להיפך. התורה מזכירה את שמות האלילים כדי להראות את אפסותם ולהוכיח את הטעות של עובדי האלילים. וכך גם אצל בני ישראל, שכאשר הם מזכירים שם של 'עבודה זרה' הכתובה בתורה, הרי זה רק כדי להביע את אפסותה ולבזות אותה.

לכן מובן מדוע לקדוש ברוך הוא "מותר" היה (כביכול) להזכיר את 'בעל צפון', כי כאשר אדם מזכיר שם של 'עבודה זרה' יש חשש שאולי תתערב כאן איזו נתינת חשיבות לאותה 'עבודה זרה', אבל אצל הקב"ה אין שום מקום לטעות חס ושלום, ואדרבה - כאשר הוא מזכיר את שם האליל הוא מבטל אותו מכל וכל.

כשהרוע עובר צד

לפי זה מובן גם מדוע פרשת השבוע נקראת על שמו של בלק הרשע, כי כאשר מזכירים את שמו בתורה, אין הכוונה חלילה להנציח אותו במקום של כבוד, אלא אדרבה - בכך מדגישים ומבטאים את הגנאי של אותו רשע. ולא רק זאת, כי אצל בלק, לא רק שמחשבותיו הרעות בוטלו, אלא הם אף נהפכו לטוב, ומכל התכנית שלו לקלל את ישראל התווספו רק ברכות ונבואות טובות על עם ישראל.

לפי זה יובן גם מדוע דווקא בנבואת בלעם מדובר על הגאולה, המשיח ואחרית הימים, כי בכך רואים את המהפך החיובי שיהיה בגאולה שאז הגויים עצמם יבואו לסייע לעם ישראל, כנאמר בנביא "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך" - שמלכי הגויים יבואו לעזור ולעבוד את עם ישראל - וכל זה בקרוב ממש ותיכף ומיד ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק כ"ג ע' 166)