פסח שני - לכל יהודי?

י"ד באייר – פסח שני, הוא היום שנקבע כמועד ב' עבור כל מי שנבצר ממנו להקריב את קרבן פסח במועדו, בחג הפסח.

למרות היותו בסך הכל הזדמנות נוספת עבור אנשים ספציפיים (מי שהיה טמא, או רחוק מירושלים, בחג הפסח), הרי שכל עם ישראל זוכר ומציין את היום הזה, על ידי המנהג לאכול בו מצות, ולא לומר תחנון.

ונשאלת השאלה: איזה שייכות יש לכל עם ישראל עם יום שנקבע רק עבור מי שלא יכל להקריב את קרבן הפסח בזמנו? ובפרט בזמן הזה, שלעת עתה אין אנו מקריבים קרבן פסח – איזו משמעות בכלל יש ליום זה?

השלמה או אבן דרך?

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את עניינו של פסח שני:

הגישה הפשוטה היא שיום זה הוא רק יום השלמה עבור מי שלא הקריב את קרבן פסח בי"ד בניסן, אבל מלבד גישה זו ישנו הסבר של הרבי ה"צמח צדק" המבאר את עניינו של פסח שני בצורה מעט שונה:

חג הפסח המציין את יציאת מצרים רומז על תחילת עבודתו הרוחנית של יהודי, שבתחילה יש לנקוט בקו של 'סור מרע'. וכפי שהיה בעת היציאה ממצרים, שעם ישראל נאלץ לברוח ולהימלט מהמצרים. זו גם הסיבה שבחג הפסח מבערים את החמץ (המסמל את הרע), ומשתדלים ככל האפשר להתרחק ממנו.

אך לאחר חודש ניסן מגיע פסח שני, שבו עולה היהודי לדרגה נעלית יותר, שבכוחה הוא יכול להפוך את הרע (החמץ) לטוב ואפילו להשתמש בו לענייני קדושה.

לפי זה מובן מדוע פסח שני קשור לכל יהודי, כי אפילו מי שכן חגג את חג הפסח כראוי, והתרחק ככל האפשר מהרע ומהחמץ, עדיין נדרש ממנו להתקדם ולעלות לדרגה של פסח שני - 'עשה טוב' - על ידי שהוא משתמש עם החמץ לדברי קדושה.

חג של כולם?

אך עדיין צריך ביאור ותיווך כיצד שני הגישות עולות בקנה אחד, כי לפי פשטות העניינים, פסח שני שייך רק למי שלא הקריב בחודש ניסן, ומי שכבר הקריב – אסור לו להקריב שוב בפסח שני; 

ולעומת זאת, פירושו של הרבי ה"צמח צדק" הוא בדיוק להיפך – פסח שני שייך לכל יהודי, אפילו למי שכן עשה את העבודה של פסח הראשון, והתרחק מן הרע ומהחמץ. 

והביאור הוא: אמנם את קרבן פסח ניתן להקריב רק פעם אחת, (בפסח הראשון או - באם לא התאפשר - בפסח שני) אבל את שאר העניינים של חג הפסח, כמו זהירות מחמץ, עושים רק בפסח ראשון, כי העבודה של 'סור מרע' שייכת רק בחג הראשון.

ולכן, גם מי שכבר הקריב את הקרבן, צריך לעלות ולהתקדם לדרגת פסח שני שבה נוקטים בקו של 'עשה טוב', ושל הפיכת כל הדברים הבלתי רצויים לטוב ולקדושה.

מוסיפים בטוב ונגאלים

כעת מובן מהו הקשר של כל יהודי עם פסח שני, כי מכיוון שפסח שני אינו רק יום שנותן הזדמנות להשלים ולתקן את מה שנחסר בפסח הראשון, אלא הוא יום של עליה בדרגה רוחנית נוספת בעבודת ה', לקו של עשה טוב – הוא קשור לכל יהודי ללא יוצא מן הכלל.

ובקרוב ממש - בגאולה האמיתית והשלימה - כל העבודה תהיה אך ורק בקו של 'עשה טוב', בעליה מדרגה לדרגה עד אין סוף, ותיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת פסח שני ה'תשמ"ז)