על לידתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ סיפרה אמו הרבנית שטערנא שרה:
״עברו שנים אחדות מנישואינו ועדיין לא נפקדתי. הדבר נגע מאד לליבי, הייתי מאד צעירה ורחוקה מבית הורי. פעם בשמחת-תורה בעת הקידוש אצל חמי - כ"ק אדמו"ר המהר"ש - עשו "מי שברך" לכל הנשים והבנות של "בית הרב", משום מה שכחו ופסחו עלי ולא בירכוני.
כמובן שהצטערתי צער רב, ולמרות שאח"כ חזרו ובירכו אותי, בכל זאת נשאר הצער בלבי. נכנסתי לחדרי וחשבתי על כך שלא נפקדתי עדיין, על בדידותי, ועל המאורע עם ה"מי שברך", ופרצתי בבכי. תוך כדי בכי נרדמתי ואחלום חלום.
ואראה בחלומי איש נשוא- פנים הנכנס לחדרי ופונה אלי: בתי, מדוע את בוכה? ואספר לאיש את כל אשר על ליבי. ויען האיש ויאמר: אל תבכי בתי! מבטיח אני לך שבשנה זו יוולד לך בן. אבל תנאי התנה עימי: מיד אחרי החג תחלקי לצדקה ח"י רובל, מכספך הפרטי. כשגמר לדבר, יצא האיש ונעלם. לאחר מספר דקות חזר כשהוא מלווה בשני אנשים נוספים. הוא חזר לפניהם על התנאי שהתנה עימי, ויסכימו האנשים לדבריו. שלושתם בירכוני, ויצאו את חדרי״.
לאחר מספר שעות חזר בעלי - כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב - כשהוא שמח וטוב לבב, ועל סף הבית עשה "קולע" ומצב רוחו היה מרומם. ספרתי לו את דבר החלום, וימהר בעלי אל אביו ויספר לו את החלום אשר חלמתי. ויקראני חמי ויבקשני לספר לו את החלום על כל פרטיו.
כשגמרתי לספר אמר לי חמי, כ"ק אדמו"ר המהר"ש: הראשון שביקר אותך היה אבי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והשניים האחרים היו כ"ק אדמו"ר האמצעי ורבנו הזקן. לאחר החג הייתי צריכה לקיים את התנאי, אך מהיכן אקח ח"י רובל מכספי הפרטי? היתה לי שמלה תפורה לפי מיטב האופנה של אותם הימים, שחמי לא רצה שאלבשנה. קראתי לאשה אחת שהיתה עוסקת בצרכי ציבור, וביקשתי ממנה שתמכור את השמלה. מהכסף שקיבלתי עבור השמלה חילקתי ח"י רובל לצדקה.
וסיימה הרבנית שטערנא שרה את סיפורה: באותה שנה נולד בני כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ.
תגובות