כ"ו תמוז - ניצחון בויכוח הבעל שם טוב (תקי"ט)

נצחון הבעש"ט על הפראנקיסטים בעיר לבוב

במכתבי הגניזה החרסונית (שנדפסו ב"התמים") מובאים כמה מכתבים המספרים על יום חג שהכריזו הבעש"ט ותלמידיו לרגל נצחונם על כת הפרנקיסטים:

ב"ה. אנחנו הח"מ קבלנו עלינו ועל זרענו ועל כל הנלוים אלינו, לעשות את יום כ"ף וא"ו תמוז מדי שנה בשנה יום טוב יום משתה ושמחה, בעד הנס הגדול והחסד הרב שעשה עמנו השי"ת ביום הזה, שקם עלינו איש צר ואויב רשע עריץ שמו ימת, יעקב פראנק, שם רשעים ירקב, הקדיח והסית רבים מאחב"י.

ועתה היפר השי"ת את מחשבתו הרעה ימ"ש וקלקל את מחשבתו הרעה והשיב לו גמולו בראשו, בזה שהבישוף טיקולסקי יחי' מק"ק לבוב יצ"ו קרא אותנו הח"מ השלשה הראשונים ליום המועד בלבוב יצ"ו ביום כ"ף גימ"ל תמוז בשנת תקי"ט לחוות דעתנו מול דעת הרשעים העומדים מצד שמאל, והנה עפ"י דין ודברים וטו"מ [=וטענות ומענות] וחקירות שהי׳ בינינו עמד השי"ת בימין צדקנו והצדיק את הצדיק ולשום לשם ישראל פליטה, וביום טוב כ"ף וא"ו לחודש תמוז בשנת הנ"ל תקי"ט לפ"ק נצחנו אנחנו את הרשעים ימ"ש והצלנו נפשות רבות מישראל מכל רע חס וחלילה, ואנחנו גמרנו בלבנו לעשות יום הזה הנ"ל יום משתה ושמחה ששון וגיל לנו ולזרענו ועל כל הנלוים עלינו עד העולם וע"ז באנו על החתום ביום כ"פ זי"ן תמוז דהאי שתא תקי"ט פק"ק לבוב.

דברי חיים הכהן ראפאפארט אבדק"ק לבוב והמדינה ונאום ישראל במוהר"ר א׳ בע"ש ממעזבוש דברי הק׳ יצחק דוב בער מרגליות בפקודת רבינו רשכבה"ג הבעש"ט באנו ג"כ בחתימת ידינו פק"ק מעזבוז ביום א׳ פרשת ואתחנן דשנת תקי"ט לפ"ק. נאום דובער במוהר"ר אברהם ממעזריטש נאום יעקב יוסף הכהן מק"ק פילנאה ונאום זאב וואלף קיצעס.

ומדוע החג הזה לא ידוע, למרות שהבעש"ט ותלמידיו הכריזו עליו כחג?! מבאר כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח במכתבו מיום ח׳ כסלו תש"כ: ״...במענה למכתבו בו שואל שמצא נדפס בספר גנזי נסתרות, אשר קיימו עליהם לעשות מדי שנה בשנה וכו׳ ביום כ"ז תמוז, ושואל להטעם שאין חוגגים יום זה, ואפילו רישום יו"ט אינו ניכר. והנה לא שמעתי ביאור על זה, אבל מה שנראה לי הוא, שמצינו בכגון דא בקביעות יו"ט שמתברר רק לאחרי זמן אופן הקבלה והקביעות בזה, וזכר ורמז לדבר מלשון רז"ל, בענין נס חנוכה, לשנה אחרת קבעום. וכיון שקבלה האמורה היתה בשנת תקי"ט, ז.א. שעוד קודם קיום האמור בפעם הראשונה, היתה הסתלקות הילולא של הבעש"ט ונתפרדה החבילה, וידוע מצב הרוחות אז בין תלמידיו וכו', שנראה שמלכתחילה לא חלה הקבלה...״.