י"א תמוז - הסתלקות הרה"ח שניאור זלמן סלונים (תרצ"ז)

הרב שניאור זלמן סלונים נולד בשנת תרכ"ב בעיר חברון לאביו הרה"ח ר׳ מרדכי דובער סלונים בן הרבנית מנוחה רחל בת כ"ק אדמו"ר האמצעי. היה גאון גדול בנגלה ובחסידות.

הוא נשא לאשה את הרבנית מושקא בת דודו הרה"ח ר׳ לוי יצחק סלונים.

בשנת תרמ״ה, בתחלת נשיאותו של כ"ק אדמו״ר מוהרש״ב, נסע לליובאוויטש ושהה שם תקופה ארוכה כ״יושב״, וכ״ק אדמו״ר מוהרש״ב היה מקרבו מאד והיה לומד אתו תורת החסידות. בחורף תרמ״ו ב״מסע יאלטאה הידוע, לקח כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב את רבי שניאור זלמן אתו למסע, ושעות רבות היה לומד עמו חסידות. בהיותם ביאלטא היה רבי שניאור זלמן המלמד של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ.

ברשימותיו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מאותה תקופה, אנו מוצאים כתוב: ״...אבא יושב לו ומעיין בספר אשר לקח אתו, יושב וכותב. רבי שניאור לומד אתי כשעה ומצווה לי לחזור על אשר למדנו והולך לו אל אבא, ושניהם יחדיו לומדים בספר ההוא. אבא מדבר ורבי שניאור שומע, רבי שניאור מקשה ואבא מתרץ, אבא מבאר לו ור"ש נהנה ופניו צהובות...״.

לאחר שחזר לארה"ק, החלה חליפת מכתבים בינו לבין כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, מכתבים מלאי השכלה עמוקה בתורת החסידות. בספר אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב ח"א, נמצאים עשרות אגרות המופנות אל רבי שניאור זלמן. המעניין הוא שבאגרותיו לרבי שניאור זלמן, פונה אליו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בתואר ״נכדי״, וזאת משום שכ"ק אדמו"ר המהר"ש כינה את אביו של רבי שניאור זלמן, רבי מרדכי בער, בשם "חתנו" של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. ומשוס כך כינה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב את רבי שניאור זלמן בשם "נכדי".

בשנת תר"ס ציוה עליו הגאון החסיד רבי שניאור זלמן מלובלין, בעל ה"תורת חסד", לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. הוא שאל על כך את כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, והוא נתן לו את ברכתו והסכמתו. הוא כיהן כרבה של קהילת חב"ד ביפו-ת"א במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. מנ"כ בתל-אביב.

(אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א, ספר הצאצאים)