באופן מסורתי, חודש אלול – החודש האחרון בלוח השנה היהודי – משמש כהכנה לקראת השנה החדשה הממשמשת ובאה. זהו חודש במהלכו עורכים "חשבון נפש" ומסכמים את אירועי השנה החולפת כדי להשתפר לקראת בוא הימים הנוראים.
בהיסטוריה היהודית חודש אלול הוא חודש של סליחה וכפרה.
היה זה ארבעים יום לאחר שמשה עלה להר סיני, למחרת היום בו קיבלו בני-ישראל את התורה במעמד רווי הוד למרגלות הר סיני. על פי חישוביהם היה משה אמור לרדת מן ההר באותו היום, וכשהוא בושש להגיע הם האמינו שמת. הם החליטו למצוא לעצמם מנהיג אחר ויצרו עגל זהב אותו הם עבדו.
למחרת – בשבעה עשר בתמוז – ירד משה מן ההר ולוחות הברית בידו. כשראה את היהודים עובדים לעגל הזהב הוא השליך את הלוחות אל הארץ ושברן. לאחר-מכן הוא שב אל ההר כדי להתחנן לבורא העולם שימחל לבניו על החטא החמור שביצעו.
בראש חודש אלול שב משה אל ההר בפעם השלישית ובידיו שתי לוחות, עליהם שוב יחרות האלוקים את עשרת הדיברות. הוא שהה על ההר ארבעים יום, מראש חודש אלול ועד ליום כיפור, שאז מחל האלוקים בלב שלם על חטא העגל ואמר: "סלחתי, כדבריך!"
במהלך שהותו על הר סיני, גילה האלוקים למשה את סוד "שלוש עשרה המידות", פסוקים מיוחדים המתארים את מידות הרחמים של בורא העולם. בכל פעם שבני-ישראל יאמרו פסוקים אלו הם יעוררו את רחמיי, אמר. מני אז, ארבעים יום אלו הם ימי רחמים וסליחות.
אלול הוא ראשי תיבות של אני לדודי ודודי לי. פסוק זה לקוח מתוך ספר שיר השירים המתאר את אהבת ישראל והאלוקים באמצעות משל מאהבת בעל ('דוד') ואישה. פסוק זה מתאר היטב את האהבה השוררת בין בני ישראל, ה'אישה', וה'בעל', בורא העולם.
רבי שניאור זלמן מליאדי המשיל את חודש אלול למלך הנמצא בשדה ופוגש את נתיניו. שם, יכולים כולם לגשת אליו ולשטוח את בקשותיהם והמלך מקבל את פניהם בסבר פנים יפות ומחייך אליהם. חודש אלול הוא זמן בו מלך העולם נמצא ב'שדה' וניתן להגיע אליו בקלות.
תוקעים בשופר: בכל יום בחודש אלול (למעט שבתות וערב ראש השנה) תוקעים בשופר. תקיעת השופר נועדה לעורר את האנשים לחזור בתשובה ולתקן את מעשיהם, כמו שנאמר: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?"
מאחלים כתיבה וחתימה טובה: כאשר שולחים מכתבים זה לזה, מוסיפים את האיחול: כתיבה וחתימה טובה.
פרק כ"ז: בתפילת השחרית ובתפילת המנחה, מוסיפים את פרק כ"ז בתהילים. הפרק נפתח בפסוק: "לדוד; ה' אורי וישעי, ממי אירא? ה' מעוז חיי, ממי אפחד?"
שלושה פרקי תהילים: הבעל שם טוב תיקן לומר מא' אלול ואילך שלושה פרקי תהילים לפי הסדר בכל יום עד ליום כיפור. ביום כיפור אומרים שלושים-ושישה פרקים, ובכך מסיימים את ספר התהילים.
בדיקת התפילין והמזוזות: נהוג לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש זה.
סליחות: כשבוע לפני ראש השנה אומרים את ה"סליחות", תפילות מיוחדות המבקשות מבורא העולם שנה טובה ומבורכת. למנהג ספרד אומרים את ה"סליחות" מראש חודש אלול ואילך.
עורכים חשבון נפש: את חודש אלול יש להקדיש לסיכום מעשינו בשנה החולפת, מתוך רצון לתקן את הדרוש תיקון לקראת השנה החדשה.
כותבים לרבי: מנהג ישראל לכתוב בחודש אלול אל הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח, ולבקש את ברכתו לשנה החדשה – לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
תגובות