י"ז אלול: יום הנחת אבן הפינה להרחבת 770

בהתוועדות שבת פ' שופטים שנת תשמ"ח הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח על "עת לבנות" – להתחיל לבנות בניינים חדשים, בניינים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. במסגרת זו הוחלט על בניה מחודשת ומורחבת של בית המדרש הגדול של ליובאוויטש.

ביום י"ז אלול ערב ח"י אלול בשעה 5 בערב נערכה "הנחת אבן הפינה". כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח עלה לבימה מיוחדת שהוקמה מחוץ לבנין, ופתח מיד בשיחה שנמשכה כעשר דקות.

בשיחה דיבר על עניין הנחת אבן פינה שבאנגלית קוראים לזה "שבירת קרקע", ששוברים את הקרקע ואח"כ מניחים את אבן היסוד. כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח ביאר את העניין בעבודת השם. ואח"כ אמר: "בית כזה שיסודו "קודש" והוא נבנה בהכרה שהבנייה היא בכוחו של הקב"ה – זוכה לברכות מאת ה' הנעשה שותף, כביכול בבניין והבנייה תהיה בהצלחה רבה בגשמיות וברוחניות , ושתהיה בזריזות ויקויים בו "ושכנתי בתוכם" מתוך שמחה וטוב לבב".

לאחר שסיים את השיחה הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח למר דוד צ'ייס יו"ר קרן הבניין לומר דברים באידיש, וכן חדב"נ רבי שמריהו גורארי' הרש"ג ברך ברכה קצרה. לאחר מכן ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח מהבימה וניגש למקום שיועד ליריית אבן הפינה, הוא לקח לידיו את חפירה , הסיט מעט את העפר בתוך הגומא ואז תפס בשתי ידיו הק' באבן שהייתה מונחת ליד הגומא והניח אותה בתוך הגומא. לאחר מכן לקח כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח את האת בידו וכיסה את האבן במעט חול. בסיום האירוע חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח דולר לצדקה לכל הנוכחים..

"בנה מקדש במקומו"

בקונטרס בית רבינו שבבבל – שהוא קובץ שיחות של הרבי, מסביר הרבי שלכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם. גלו לבבל שכינה עמהם וכו', ומכיון שבדורנו רוב מניין ורוב בניין של עם ישראל באמריקה, זהו אחד הטעמים לכך שגם נשיא הדור חי שם, ומשם עוסק בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה בכל שאר הארצות אשר באו שם בני ישראל, על ידי תלמידיו ושלוחיו בכל קצוי תבל. ומכיון שרוב מניין ורוב בניין דבני ישראל ביחד עם נשיא הדור נמצאו בגלות אמריקה, גלתה גם השכינה לגלות אמריקה. ובמיוחד בהמקדש מעט דבית רבינו, שהוא בית הכנסת של הרבי הנקרא: 770 (שהוא בדוגמת "בי כנישתא דהוצל ובי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא"). ומשום שדורנו הוא דור אחרון לגלות וראשון לגאולה, אנו מסיימים ומשלימים את מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, לעשות מארץ העמים ארץ ישראל גם במקום היותר תחתון דארץ העמים, חצי כדור התחתון (שבו לא היה מתן תורה). ועוד אומר הרבי, שהעילוי של בית רבינו שבבבל הוא להיותו מקומו הקבוע של נשיא הדור, "הנשיא הוא הכל", שכולל את כל הדור; ויש בו השראת וגילוי השכינה כמו בבית המקדש שממנו אורה יוצאה לכל העולם, "שנסע מקדש וישב שם" (במקום המקדש שבירושלים), וממנו נמשכת השראת השכינה בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם. ועוד מציין הרבי, ש770 בגימטריא = בית משיח, והוא מקום המקדש גופיה דלעתיד, שמ770 מתחילה ונעשית גאולת השכינה וזהו ענין מקדש העתיד; ויתירה מזו, אומר הרבי, שמקדש העתיד יתגלה תחילה ב770 ומשם ישוב לירושלים.

ומדייק הרבי, ממה שמציין הרמב"ם בסוף הלכות מלכים כאחד הסימנים של המלך המשיח: ובנה מקדש במקומו, ושואל: מהו הצורך להשמיענו כאן שבניין המקדש הוא במקומו? ולאידך, למה אינו מפרש המקום – "ובנה מקדש בירושלים"? ומסביר הרבי, שבמקומו רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות (לפני שהרי זה משיח בודאי) – היינו, שבהיותו בגלות, ששם יושב וממתין לגאול את בני ישראל ושכינה עמהם מהגלות, בונה מלך המשיח מקדש מעט, שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים, בתור הכנה למקדש העתיד שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב עם הקב"ה ובני ישראל לירושלים. היינו, מה שכותב הרמב"ם "אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו", פירושו, שבין פעולותיו של מלך המשיח בזמן הגלות נכלל גם בניין "מקדש מעט" העיקרי בגלות, בתור הכנה והתחלת ההתגלות דמקדש העתיד.

ואכן, "בית רבינו שבבבל" – בית המדרש של נשיא הדור ("הנשיא הוא הכל") יש השראת וגילוי השכינה מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש, וזה נמשך לכל בתי הכנסת ובתי המדרש שבכל העולם, בבחינת "תלפיות”, שכל הפיות פונות אליו. ובהיותו בית המדרש של נשיא הדור הוא ממשיך גם עתה ובאופן של מוסיף והולך להיות מוקד עליה של יהודים בכלל וחסידי חב"ד בפרט, ובמיוחד בחודש תשרי ובחגים אחרים ובתאריכים מיוחדים בתולדות חב"ד.

זהו יחודו של 770 בגימטריא "פרצת", שממנו "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו להפיץ יהדות וחסידות. זהו 770 בגימטריא "בית משיח" (רמז דק להיות הרבי מלך המשיח). ומכיון שעיקר עניינו של 770 הוא הגאולה, הוא מקום המקדש גופי’ דלעתיד. ומיד ממש בית המקדש השלישי ירד משמים ובדרכו לארץ ישראל ירד תחילה ל-770 ויתחבר אליו ומשם ימשיכו שניהם יחדיו לירושלים.