יחזקאל יאמר לנו את צורת הבית השלישי

ספר היד החזקה כולל גם הלכות לימות המשיח. ואם כן, מדוע בהלכות בית הבחירה הוא מתאר את צורת ביהמ"ק השני, ולא את צורת הבית השלישי שבנבואת יחזקאל? ומדוע מפרשי הרמב"ם שידעו מה שהזוהר, בדוגמת הבית יוסף, לא חולקים על הרמב"ם בענין זה?

על שאלות אלה ועוד, עונה הרבי שליט"א מלך המשיח באחת השיחות הראשונות מאז שנתן את ההוראה ללמוד הלכות בית הבחירה בשלושת השבועות, וממשיך להסביר ענינים לתווך בין התכות בית הבחירה ברמב"ם, לזוהר ולגמרות שאומרים שבית המקדש ייבנה בנס, ולא בידי אדם.
שיחה זו באה בהמשך להסבר שבית המקדש יירד משמים, ומלך המשיח יציב את הדלתות בבית המקדש:

לאחר מכן, בשנת תשמ"ז, הרבי שליט"א מלך המשיח הוכיח שמשה ואהרן יקומו לתחייה בגשמיות כפשוטו מיד עם ירידת בית המקדש מהשמים:

הסביר, (תשמ"ח), גם הרמב"ם מסכים לניסים בתקופה ראשונה דימות המשיח. 

בשנת תשנ"ב, הדפיס, כדרכו, שיחה נבואית מוגהת על דרך ההלכה בשם "קונטרס בית רבינו שבבבל", שבית המקדש יירד קודם כל על 770 ברוקלין ניו יורק, כי שם נמצא המשיח, ומשם יחזור למקומו בירושלים.

בענין זה, כדאי לראות את ההסבר הנפלא של הרב שמואל נוטיק, שלמד ולימד את פירוש "תוספות יום טוב" על מסכת מידות [הרבי שליט"א מלך המשיח מזכיר בשיחה זו את התוס' יום טוב, בשאלה מדוע הרמב"ם לא לומד את מסכת מידות לפי בניין יחזקאל כמו התוס' יום טוב], בכתבה "770 יורד על הר הבית בתוך בית המקדש השלישי".

תמליל הטקסט בסרטון:

בהוספה לעניין המיוחד שנמצא ב-ג' השבועות, ובפרט בתשעת הימים, שזהו ענין "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה," כמדובר כמה פעמים, מיוסד על פירוש אדמו"ר הזקן בזה, ש"משפט" זה כלשון התרגום - "משפט  כהלכתא" - עניין התורה, ובפרט הלכות שבתורה, וצדקה - כפשוטו, ענין הצדקה, שע"י צדקה כמאמר חז"ל בכמה מקומות "מקרבת את הגאולה," ועל דרך זה, בנוגע להלכות, "אין הגלויות מתכנסות, אלא בזכות המשניות שנאמר כי יתנו בגוים עתה אקבצם,"  "יתנו" מלשון "תנאים", "תנא," כמו שהוא מביא בדרוש, ועל ידי זה, יהפכו ימים אלו, לששון ולשמחה ולמועדים טובים!

נוסף על זה, כמדובר בארוכה כמה פעמים, יש את מה שכתוב במדרש תנחומא, שבשעה שלומדים את עניני "מוצאיו ומבואיו," עניין מדות ובנין ומדות בית המקדש, אומר הקב"ה "מעלה אני עליהם", ש"כאילו בנוהו," ובגלל שאומרים "הוי' אלוקים אמת," וזה כתוב בתורת אמת, לכן מובן, שאף על פי שאומרים מעלה אני עליהם – "כאילו," הרי את זה אומר "אלוקים אמת," וזה נמסר ב"תורת אמת," לכן זה אינו חס ושלום דמיון שאינו אמיתי, אלא אדרבה, בדמיון זה נמצאת האמת, רק שהיא לעת עתה מכוסה, ובמה מתבטאת האמת, - בבניין בית המקדש!

עד ש(כמדובר כמה פעמים) שעל כל ענין רוצים הוכחה ב"נגלה," והוכחה מההלכה, יש הלכה בזה בנוגע לתשובה, ובנוגע לגרות, ובנוגע לקרבנות בבית המקדש בכלל.

כמדובר פעם, שרבי ישמעאל כתב על פנקסו, לכשיבנה בית המקדש, אביא חטאת שמנה," ומזה מובן, ועל רבי ישמעאל בכלל אין צורך בעוד הוכחות שבוודאי הוא היה במצב של "שב מידיעתו," שאז שייך להביא קרבן חטאת ועוד בפרט, מה שנקרא "חטאת שמנה", שמראה על שלימות הקרבן בכל הפרטים, וביחד עם זה אומרים שבגלל שהוא "שב מידיעתו," אז "בשעתא חדא וברגעא חדא," הוא מתהפך, אף על פי שמקודם לכן הוא היה היפך בתכלית, הוא "נעשה צדיק גמור" ולכן הקידושין – קידושין כשרים, אם הוא אמר "על מנת שאני צדיק גמור."

אף על פי שזה היה בזמן הגלות, אפילו בזמן שבית המקדש קיים, הרי מעצמו מובן שגם אם "הרהר תשובה", עדיין אינו יכול באותו רגע להגיע לירושלים, ולהקריב שם את החטאת, ואז הוא נהיה "צדיק גמור."

ואף על פי כן, אומרים בנגלה, בנוגע לדין בפועל, שהוא כבר עכשיו צדיק גמור! ואין בזה שום סתירה! כי "לכשיבנה בית המקדש," ותהיה לו אפשרות לעשות עוד משהו בעניין התשובה שלו, ואז, היות שהוא "כתב על פנקסו," ואין לזה שכחה כלל וכלל, כמו "חנווני שנאמן על פינקסו", ואז "אביא חטאת שמנה."

על דרך זה גם בכללות ענין התשובה, תשובה קשורה דווקא עם "והתוודה את חטאתו אשר חטא," - "וידוי דברים," ו"וידוי דברים" זה קשור בפסוק עם הקרבת הקרבן, ואף על פי כן, אומרים שתשובה שייכת אפילו בזמן שאין בית המקדש קיים.

וגם בזמן שבית המקדש קיים, הוא לא צריך לחכות, ואסור לו לחכות - עד שיבוא לירושלים ושם הוא יקריב את הקרבנות - חטאת או אשם, וכיוצא בזה, אלא מיד שתפס שהוא "חטא ועבר ופגם," הוא צריך לעשות תשובה מיד, לא לבזבז אפילו רגע!

וכאמור, הוא נהיה אז מיד "צדיק גמור!" כמו בדין שמביא אדמו"ר הזקן בתניא, בתחילתו.

על דרך זה, בכללות ענין הגרות. שלזה יש שייכות גם לעניין התשובה, כי הרי אומרים, שבתשובה אמיתית הפירוש הוא שאז נהיה "כקטן שנולד דמי" - מציאות חדשה, ולכן זה מבטל ממנו את כל הגזרות, וכל הענינים, כי כל הענין לא נגזר עליו, [=הוא כעת איש אחר] ובגרות זה אותו דבר. בגרות - הוא גר גמור לכל עניניו;

אפילו כשמתגייר בזמן הזה הוא גר גמור בלי שום הגבלות בדבר, אף על פי שלא הקריב את הקרבן ששייך לגרות, אבל אחרי זה, כשיבנה בית המקדש, - שאז בזמן שבית המקדש היה קיים היו חייבים להקריב את הקרבן, ועל דרך זה, יש לומר בהנוגע לכל הגרים בזמן הזה, על דרך מה ש"רבי ישמעאל כתב על פנקסו לכשיבנה בית המקדש", גם הם יביאו את את קרבן הגר שקשור עם הגיור שלהם.

על דרך זה אומרים שלכאורה [הגיור] זה הרי "כאילו." כי הוא לא הקריב קרבן גרות, לא הביא קרבן חטאת, אבל זה "כאילו", כזה שנהיה במציאות לגבי כל הלכות שבעולם הוא נהיה גר, ונהיה בעל תשובה ונהיה צדיק גמור, עם כל הפרטים שבדבר, יחד עם זה זו אינה סתירה שאומרים "מעלה אני עליהם כאילו," כי שיבנה בית המקדש בפועל, יתווסף גם ענין זה.

והענין בפשטות הוא, שבני ישראל ישתתפו בבניין בית המקדש, כמו שמביא הרמב"ם שבית המקדש יבנה ע"י בני אדם, ע"י משיח צדקנו, ואז יש מקום להשתתפות כולם בזה, בדוגמת מה שהיה בזמן בניין המשכן, ש"משכן נקרא מקדש," "ומקדש אקרי משכן."

ובזה ידועה השאלה, שהיא גם לימוד בבניין בית הבחירה. יש את מה  שהרמב"ם מביא בהלכות בית הבחירה, שהיה "בנין שלמה" כמו שהוא מביא מפסוק וכל הפרטים, אחרי זה נבנה "בניין שני - מעין" צורת "בנין שלמה," ומעין המסופר ב"בנין יחזקאל" בנוגע לבנין לעתיד לבוא, "אלא ששם ב"בנין יחזקאל לא מפורשים כל הענינים, ולכן, בבית שני היה רק "מעין."

ידוע השקלא וטריא עם השאלות ששואלים על זה, בפירוש המשניות, כותב הרמב"ם שנוגע להלכה מה שכתוב במסכת מדות כדי לדעת איך לבנות את בית המקדש לעתיד לבוא, (וזה, דרך אגב, גם הביאור כפשוטו, מדוע הרבמ"ם הכניס בפירושו הלכות בית הבחירה עם כל הפרטים שבדבר, חוץ מהארון, כמדובר פעם בארוכה).

כי לכאורה אינו מובן, הרי "מאי דהווה – הווה," חייבים אם כן לומר שזו מצווה שתהיה לעתיד לבוא, והרמב"ם בספר הלכות שלו, שכותב גם את ההלכות לעתיד לבוא, ולכן הוא כותב הלכות קרבנות, ועל דרך זה, גם בנוגע להלכות בניין בית הבחירה! ונשאלת השאלה, מכיוון שאומרים שבנוגע ל"בנין יחזקאל" לא מפורש הכל ולכן בבניין בית שני הוא נבנה "מעין" בנין שלמה ובנין יחזקאל, הוא נבנה "מעין" בנין שלמה ובנין יחזקאל, - לא באופן מדוייק.

הרמב"ם מביא את הלכות בית הבחירה כפי שמובאות במסכת מידות, או במסכתות אחרות בגמרא על המשניות במס' מידות. ואיך זה מתאים להלכה לעתיד לבוא בשעה שהוא עצמו אומר שזה לא מפורש ונדע זאת רק לעתיד לבוא?!

ועוד קושיה נוסף על כולנה, שפירוש המשניות הוא מביא את הביטוי "הכל מיד הוי' עלי השכיל," כלומר שכך חייב להיות כי זה הקב"ה שאמר כך, במגילת בנין המשכן, ש"הוי' השכיל," ומסר לדוד, ואחר כך לשלמה, כמבואר במפרשים, ובאותה שעה אומרים שזה לא מפורש?!

וזה בא גם בקשר עם עוד שאלה. הרבמ"ם כותב, כמדובר לעיל, ש"יבנה בית המקדש- " זה בנין בידי אדם; ולכאורה ישנן כמה וכמה דעות, רש"י, ועל אחת כמה וכמה בזהר, ובמדרשי חז"ל על פסוק "מקדש אדני כוננו ידיך," שני מקדשים שהיו בנין בני אדם, ולכן "לא נתקיימו," מה שאין כן בית המקדש השלישי שיהיה "כוננו ידיך," לכן הוא יהיה בנין נצחי!

מאיפה הרמב"ם החליט לפסוק לפי אותה דעה אף על פי שישנן כמה וכמה דעות במדרשי חז"ל ועד לנגלה, ויש על זה ראיות בגמרא במסכתות ראש השנה, וסוכה כמבואר באחרונים ש"יבנה בית המקדש" הכוונה שיבנה ע"י משיח צדקנו – ע"י בן אדם?!

בכלל, בהלכות בית הבחירה, בעל התוספות יום טוב כבר עומד על הסתירה בין פירוש המשניות לרמב"ם להלכות בית הבחירה – מפירוש המשניות על מס' מידות בתחילתה, על דרך זה ידועה תשובת ה"חתם סופר" בזה, ואחרי זה יש עוד את ה"מאסף לכל המחנות", ספר שמאריך מאד שעל כל הלכה מהלכות בית הבחירה כותב כמה וכמה עמודים ודפים ומאסף לכל המחנות ומביא את כל ה"ראשונים", וה"אחרונים," בספר "מעשה למלך". וגם שם הוא מביא את השאלות והקושיות מ"תוספות יום טוב", וה"חתם סופר", וכמה ראשונים ואחרונים מביא שם את השקלא וטריא שבדבר. אבל הוא לא מביא שאלה זו, מדוע הרמב"ם פוסק ש"יבנה בית המקדש," זה דווקא ע"י בן אדם?!

ויש לבאר כל זה, על פי המבואר בגמרא שיש שני אופנים בגאולה. בעתה – אחישנה; שאם "זכו", אז "אחישנה," ואם ח"ו "לא זכו", אז הגאולה תהיה "בעתה."

מזה מובן, היות שהרמב"ם מביא הלכות שבתורה, ו"תורה זו לא תהיה מוחלפת," לכן הוא צריך להביא את אותה הלכה שתהיה באופן של "לא מוחלפת." אם הוא היה מביא את ההלכה כמו שהיא לפי האופן של "אחישנה," זה עצמו היה מכריח כיון שזו הלכה, שהגאולה חייבת להיות דווקא באופן של זכו, זה היה מכריח את הבחירה שבידי ישראל, שכדי להגאל הם חייבים להגיע לדרגת "זכו."

והרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים," אפילו באותה דרגה ששם הרי "הכל גלוי וידוע," במילא גם גלוי וידוע שלא מכריחים וידוע שאי אפשר לעשות מזה הלכה בדיבור כי אם יהיה "לבא לפומא גליא", אז דיבור ההלכה, דיבורו של הקב"ה, יכריח איך יהיה לאחר מכן מעשה בני האדם.

ולכן, כשהרמב"ם מדבר בספר הלכות שלו, ומביא את ענין "תורה זו לא תהיה מוחלפת," הוא חייב לכתוב באופן, חייב להביא את ההלכה באופן שזה "מנה ו"יש בכלל מאתים מנה," אם היה "אחישנה", אז "יש בכלל מאתיים מנה" [=זה כולל גם את ה"בעתה].

לפסוק כך להלכה (אפילו מתי שרואים בנבואה שיהיה באופן כך וכך) באופן של זכו, אז אם הנביא אומר כך בגלוי ובדיבור, בתור נבואה, ש"מילתו על פי," - ענין נבואת הקב"ה, זה מכריח שחייב להיות דווקא באופן של "זכו."

היות והרמב"ם חייב להביא את ההלכה שהגאולה יכולה להיות אפילו באופן של "לא זכו," ואחרי זה, בכלל מאתיים מנה - אם יהיה "זכו," במילא הוא חייב להביא את כל ההלכות שקשורות עם "לא זכו," שהן הלכות בנין בית הבחירה.

וזה עונה גם על השאלה, שלכאורה אינו מובן, היות שהזהר אומר בפירוש, שבית המקדש יהיה "בנין בידי שמים!" במילא, מה עושים עם ה"עוסק במוצאיו ומבואיו," שבפשטות הטעם לזה, שבדיוק כמו "העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה," כך כתוב במדרש תנחומא ש"העוסק בבנין בית הבחירה, מעלה אני עליהם כאילו בנוהו," ואם הבנין לעתיד לבוא יהיה באופן אחר, אז מה הוא פעל עכשיו במה שהוא בנה בנין באופן שונה?! והרי המקדש לעתיד לבוא לא יהיה בצורה זו?!

וההסבר על זה, כמו שאמרנו ש"בכלל מאתים מנה." ב"מאתיים" יש שני ענינים. דבר ראשון יש בזה שני מנה [=מאה], ומלבד זאת, זו מציאות חדשה עם ענינים אחרים.

ולדוגמה, כפי שהעניין בצדקה. מתי שיש לו מנה – מאה זוז, אז מותר לו לקבל צדקה, כשיש לו מאתיים, הוא "מציאות חדשה", כבר אינו בהגדרת עני, הוא נהיה מציאות כזו שאסור לו לקבל צדקה. אבל יש בזה גם, כמו שדובר קודם, ש"בכלל מאתיים" ישנו גם ה"מנה."

מה יוצא מזה בפועל, בהנוגע לענין הלימוד בהלכות בית הבחירה, בגלל שכתוב "מעלה אני עליהם כאילו בנוהו," ובאיזה אופן בונים – כמו שלומדים את  ההלכות!

מזה מובן, שאותם ענינים שאינם ברורים בבנין יחזקאל, ונדע אותם רק לעתיד לבוא, כמו שהחתם סופר מתרץ, ש"הכל ביד הו'י עלי השכיל," הכוונה שהקב"ה אמר שכאשר יבנה בית המקדש יבוא נביא כגון הנביא יחזקאל, כי כאשר  הקב"ה נתן את המגילה לדוד ושלמה הוא אמר להם אז שכך יהיה "ביד הוי' עלי השכיל," שזה כולל מה שניתן להם במגילת הבנין, ואיך שזה יהיה הנביאים לעתיד, שאחד מהם הוא יחזקאל, ואחרי זה ע"י הנבואה שתחזור לישראל כאשר יגיע משיח צדקנו!

וזה יהיה באופן כזה, שאז תהיה הוספה. שאותם ענינים שלומדים במסכת מידות, ואחרי זה כפי הפסק דין שנותן בהלכות בית הבחירה להרבמ"ם, ובפרט אותם דינים שכל המפרשים מסכימים על זה, זה הלכה פסוקה, ואין בזה שקלא וטריא האם כך יהיה, ולכן כך כתב הרמב"ם, וזה נוגע לפועל.

האי - הרי יהיה "יבנה בית המקדש ע"י משיח צדקנו," וישנם ענינים שאינם מפורשים – זה יהיה הוספה על הענינים המפורשים.

אין שאלה ממה שאומרים "מקדש אדני כונניו ידיך," שתהיה מציאות "שלא בערך" יותר ממקדש ראשון ומקדש שני, מקדשות שנבנו ע"י בני אדם, היות כפי שדובר קודם, שבתוך ה"מאתיים" יש "מנה", וביחד עם זה זו נהיית מציאות חדשה, שנקראת "מקדש אדני כוננו ידיך!"

מזה יוצא עוד תירוץ. שאפילו לפי הדעה שיהיה בניין בידי שמים, ואז נשאלת השאלה שהרי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים,"  ואיך שייך לומר על "מקדש אדני כוננו ידיך," הרי לא שייך לומר שאחרי שיבנה בידי שמים יהיה בנין בידי אדם, לומר כך זה היפך השכל! אבל כן יש מקום לומר שקודם בידי אדם ואחרי זה על ידי הקב"ה!

אחד הביאורים בזה, הוא שיהיו שני הדברים! יהיה בנין בידי אדם, וזה יהיה כמו שהרמב"ם פוסק, ואת הענינים שלא מבוארים ישאלו אז את "משה ואהרן עמהם," ו"יחזקאל עמהם," וישמעו מיחזקאל עצמו את פירוש הדברים שאמר.

אחרי זה יהיה הענין של בנין בידי שמים כמו שמביאים את הדוגמה לדבר, שבקרבנות היה מצווה להביא "מן ההדיוט", הביאו אש מן ההדיוט, ואחרי זה היה גם "ותרד אש מן השמים," האש שלמעלה, האש שירדה מן השמים.

ומובן גם מפירוש רש"י על התורה, שמפרש שעד שהיה "ותרד אש מן השמים" ביום השמיני, כבר היתה כל המציאות של כהונה, והמשכן, והקרבנות, ומצב בני ישראל באופן אחר ממה שנהיה אחרי ש"ותרד אש מן השמים." כי רק אז היתה ההוכחה ששרתה שכינה במעשה ידיהם, כמו שרש"י מביא שמשה רבינו אמר, שזה נפעל דווקא ע"י אהרן הכהן. ואז, מקודם כבר היתה אש מן ההדיוט, ואדרבה, כל שבעת הימים היתה רק אש מן ההדיוט, "ותרד אש מן השמים"  הגיע רק ביום השמיני, וגם אז, רק אחרי שהיתה כבר "אש מן ההדיוט." ועל דרך זה, בנוגע לעתיד לבוא.

ואחרי זה, היות ש"בכלל מאתים מנה", זו נהיית מציאות חדשה, עד כדי כך שזה נקרא "מקדש אדני כוננו ידיך." וזה גם ענין - מציאות חדשה על פי נגלה, כמבואר לעיל בנוגע לחילוק בין מאתיים למנה, בנוגע לצדקה, על דרך זה החילוק שנוגע לגר, ובעל תשובה בכלל זה, שלעתיד לבוא יביאו את הקרבנות שהם צריכים, עד אפילו כגון ר' ישמעאל ש"כתב על פנקסו," שלאחרי שיבנה ביהמ"ק הוא יביא חטאת שמינה.

על פי הסבר זה מתורצת השאלה הידועה, היתכן?! הזהר, שהוא הרי פנימיות התורה, אומר בפשטות, שיהיה בנין בידי שמים! ועד שרש"י ותוספות, וכמה ראשונים ואחרונים, גם הם מביאים דעה זו. ואעפי"כ, מפרשי הרמב"ם על אתר, לא עומדים על זה! וידוע הכלל, שאיפה שהמפרשים שבתוכם גם ה"בית יוסף," שהיה גם "מארי דרזין," כמובן מספרו "מגיד מישרים," וגם לפי מה שהוא מביא בספרו "בית יוסף", כמה ענינים שמיוסדים על מדרש "ויהי אור", שזהו ספר הזהר, ועוד ענינים שהוא לא מביא מאיפה היסוד והמקור, אבל מתורת הסוד. ובפרט כידוע הנהגתו בכמה וכמה ענינים כפי שהיה "מארי דרזין." ואעפי"כ הוא לא שואל זאת?!

ולכאורה, יש כלל ברמב"ם, שאם כל הפוסקים מסכימים איתו, זה סימן שזו דעה של הרמב"ם, והבית יוסף, והרדב"ז, והמשנה למלך, וכל מפרשי הרמב"ם [=שבית המקדש יבנה בידי אדם], וזה אינו סתירה להאמור לעיל!

כי כאשר יהיה "מקדש אדני כוננו ידיך," וכדי שלא יהיה "נהמא דכסופא, אפילו לא בזה, למרות שכבר "כלו כל הקיצים" וכבר יצאו ידי חובה על ידי העבודה של "מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות," הרבה יותר, וביתר שאת וביתר עז ממה שאפשר לתבוע מבשר ודם שנמצא בכזה חושך כפול ומכופל של גלות כזו, ש"אותותינו לא ראינו, ואין איתנו יודע עד מה."

וכידוע הפתגם של ר' לוי יצחק מבארדיצ'ב, שהוא פנה בטענה לקב"ה, ולימוד זכות על יהודים, שאת הענינים של גן עדן והפכו [=גיהנום] הקב"ה הכניס בספרים, אבל את תאוות העולם הזה, וכל הטוב הגשמי שיש בעולם הזה, מוגש ומוצג ע"י הקב"ה באופן שנראה לעיני בשר שאפשר להרגיש אותו בחוש המישוש של היד הגשמית, בחיי יום יום!

ואף על פי כן, לא רוצים שיהיה נהמא דכסופא בבנין ביהמ"ק אפילו גם לא בזה, וכמדובר פעם בארוכה בנוגע למה ששערי בית המקדש שמי שקונה חזקה בשער [=דלת] הבנין, קונה את כל הבנין כולו, כמדובר פעם בארוכה, ש"שבעו שעריה בארץ", השערים נשארו בשלימותם, והם הרי חלק מ"בנין בידי אדם," אז נוסף על זה שלכל יהודי יש בזה חלק, כשיבוא משיח צדקנו בעגלא דידן, ויבנה בית המקדש, אז כל אחד ישתתף ויבנה את בית המקדש, וכל אחד ישתתף בבנינו, וע"י השתתפות זו יהיה לו חלק בכל בנין בית המקדש באותו ענין שבידי אדם, ועוד יותר, אפילו באותו ענין שבידי שמים – "מקדש אדני כוננו ידיך," כמו שנפסק במדרש תנחומא ש"מעלה אני עליהם כאילו בנוהו,"  ועל דרך זה "מעלה אני עליהם" שעוסקים בקרבנות, במהרה ממש, ובאופן כפי שנאמר, ע"י הוי' אלוקים אמת, וזה נהיה דין בתורת אמת, ש"תורה זו לא תהיה מוחלפת.

על פי זה מובן, ווזה הביאור להבנת הסתירות בין בין פירוש המשניות להל' בנין בית הבחירה ומה שהרבמ"ם אומר "יבנה בית המקדש במקומו" - שמשיח צדקנו יבנה, ואעפי"כ כתב את הלכות בית הבחירה לפי מסכת מדות ופירושי ומדרשי חז"ל בזה;

ויהי רצון שיהיה באופן כך או באופן כך ורק העיקר שיהיה בפועל ממש, ש"ישראל עושים תשובה ומיד הם נגאלים," בשעתא חדא וברגעא חדא, כענין התשובה, על אחת כמה וכמה כפי ענין הגאולה שזה ע"י הקב"ה, במהרה בימינו ממש למטה מעשרה טפחים, ובחסד וברחמים ושמחת עולם על ראשם, לחיים!!

ניגון: (תהלים ע"ו) נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן