לאחר שספוגה הנפש בקדושת השנה השביעית, חוזר יהודי לסיבוב נוסף של שש שנות עבודה, שוב מתוך מטרה להחדיר גם בהן קדושה
למרות שהבנים יהיו במצב רוחני לא מושלם והתשובה שיעשו בסוף הגלות לא תהיה מלאה ואמיתית, ולפיכך על פי שורת הדין יהיה עליהם להמשיך לגלות בארצות אויב – בכל זאת תבוא להם הגאולה בזכות האבות
יהודי נדרש מצד אחד להיות עניו בתכלית, ומצד שני צריך שתהיה בו התקיפות והעוז לעמוד בתוקף על דברים הקשורים ברצון-ה'
החיים כעת אינם אלא הכנה והקדמה לקראת עידן המנוחה האמיתית, בו תגיע הבריאה לשלמות ולשלווה נצחיות. וכאשר יודעים ומפנימים זאת – כל העבודה מתנהלת בצורה נכונה
בימים ההם תשתנה לחלוטין המשמעות של המצוות, וקיומן לא ייחשב לזריעה. זו תהיה פעולה אינסטינקטיבית (כמו פעולת הנשימה, למשל), שאין צורך לצוות עליה
התורה יוצרת את החיבור הבלתי אפשרי לכאורה בין 'הר סיני' ל'שמיטה', בין הגלות והגאולה – כדי ללמדנו כי גם בזמן הגלות ניתן להגיע אל מנוחת הנפש האופיינית לגאולה
כאשר יהודי מקנה לקדוש ברוך הוא את "הגוף לפירותיו", הרי הוא מקנה את כל מעשיו גם אלו שטרם באו לעולם, והם נעשים ממילא 'קנויים' ומתאימים לרצון ה'
הייעודים הגשמיים המיוחדים מגלמים בתוכם גם את מהותה הרוחנית של הגאולה האמיתית והשלמה
מה כבר יש לצעוק בחופה, מה יעזור לנו להתמודד עם דעות קדומות, ומדוע בחג השבועות העיפו את הכבשים באוויר בעודם חיים? • טור לפרשת השבוע 'אמור' עם הרב יהודה גינזבורג
הפרשה קוראת לנו לומר דברים טובים על יהודים. כלשון הרמב"ם: 'מצוה על כל אדם לאהוב כל אחד ואחד מישראל לפיכך צריך לספר בשבחו'. על כל יהודי מוטלת החובה לספר דברים טובים על הזולת, ולא לדבר חלילה דבר רע עליו
כשיהודי מוסר את עצמו על קידוש השם, אסור לו לחשוב שייעשה לו נס, אלא הוא צריך ללכת מתוך נכונות מלאה ליהרג. אך אם נעשה לו נס והוא ניצל בסופו של דבר - זכותו גדולה יותר
אנשי חינוך רבים מאמינים כי החינוך הוא דבר שדורש התמסרות והקרבה, וויתור על התועלת האישית בשביל טובת המתחנכים. האם בכל זאת המחנך מרוויח מזה משהו?
השלימות של בני ישראל, מרומזת גם בשם החודש אייר בו נרמזו בראשי-תיבות: אברהם, יצחק, יעקב, רחל. ענין האבות והאמהות ניכר בגלוי אצל כל ישראל מצד עבודתם. ו"אייר" גם ר"ת "אני הוי' רופאך'"
פרשתנו נפתחת בפסוק המביא את המילים "אמור" "ואמרת". למדו מכך חז"ל כי יש "להזהיר את הגדולים על הקטנים", ובכך הניחו את אחד מיסודות החינוך. ימי ספירת העומר מוקדשים למצווה זו
בפרשתנו מוזכרת מצוות ספרית העומר, אותה אנו מקיימים בימים אלו בין פסח לשבועות מידי יום. על הקשר בין מצווה זו למצוות היובל
כולנו חולמים. לחנך את ילדינו לשלימות. מי לא רוצה ילדים טובים וטהורים ללא בעיות? דיני הכהונה בפרשת השבוע מלמדים אותנו כי הדבר אכן אפשרי
כאשר אנו מביאים משהו כמשל על גדולתו של הקדוש ברוך הוא, הוא שההגבלות של ה'משל' אינם חלות (חס ושלום) על ה'נמשל' – הקדוש ברוך הוא
כמו הכוהנים העובדים בזריזות ובזהירות, כך גם בכל יהודי ישנה נקודה פנימית בנפש, שתמיד דבוקה בקדוש-ברוך-הוא ורוצה למלא את רצונו
למה התלמיד קיבל חפיסת שוקולד שלמה, מה עשה רבי שמואל עם הסיר הגדול ומהי המצוה שלעולם אין לה סוף • טור לפרשת השבוע 'קדושים' מאת הרב יהודה גינזבורג
לכל אחד יש דברים שקשה לו להתגבר עליהם, דברים ש"גדולים עליו". מדוע זה ככה, והאם בכל זאת יש דרך להתגבר על כך?