הכהן הגדול והנמשל

בפרשת אמור מדברת התורה על האזהרה לכוהנים שלא להיטמא למת. וידוע המדרש שאת כל המצוות שמצווה הקדוש ברוך הוא על בני ישראל הוא עושה בעצמו, כמו שכתוב "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל" (תהילים קמז, יט) – שהמצוות הם גם חוקיו ומשפטיו של הקדוש ברוך הוא עצמו, כביכול.

לפי זה יוצא שהקדוש ברוך הוא גם כן נזהר, כביכול, בדיני טומאה וטהרה, כי הקדוש ברוך הוא הוא הרי כהן - "אלוקיכם כהן הוא". ולפי זה יש להבין, כיצד היה "מותר" לקדוש ברוך הוא להיטמא בקבורתו של משה רבינו? כמו כן כתוב בזוהר, שגם בגאולה האמיתית והשלימה "יטמא" הקדוש ברוך הוא כביכול, כאשר יוציא את בני ישראל ממעמדם ומצבם.

מים - חסד

ואי אפשר לתרץ שמכיוון שלכהן רגיל מותר להיטמא לשבעת הקרובים שלו, ולכן ניתן לומר שלקדוש ברוך הוא מותר "להיטמא" בשביל בני ישראל, שנקראים "בנים למקום", כי הקדוש ברוך הוא הוא "כהן גדול", והדין בכהן גדול הוא שאסור לו להיטמא לאף אחד בשום מצב.

ההסבר לכך הוא: כל הדברים שבעולם הזה הגשמי, נקבעו למטה בצורה כזו או אחרת משום שכך הם בשרשם למעלה. לדוגמא: המים שורשם מבחינת ה'חסד' שמהותה של בחינה זו היא המשכה מלמעלה למטה, ולכן טבע המים בעולם הגשמי הוא לרדת מהמקום הגבוה למקום נמוך יותר.

מכיוון שהעולמות העליונים הם מופשטים וקשה לבני אדם להשיגם, לכן הדברים שהשתלשלו מהם הם 'משל' לאותו הדבר, כי באמצעותם יותר קל לקבל מושג כלשהו בנמשל – המקור למעלה, וכמו בדוגמא זו של המים, שהם משל לבחינת החסד.

אין בו הגבלות

אמנם, עם זאת שהדברים שנמצאים בעולם הזה מהווים משל לשרש שלהם בעולמות הרוחניים, בכל זאת מובן שמאחר והם רק נבראים, יש בהם סייגים והגבלות כאלה ואחרות, ולכן כאשר משתמשים בהם כמשל לאין סוף של הקדוש ברוך הוא, אין לערב ולהשתמש גם בהגבלות שלהם ביחס לנמשל.

ולדוגמא: כאשר משתמשים בשמש - שהיא לא משתנית על ידי הנבראים שמקבלים ממנה אור - כמשל לכך שהקדוש ברוך הוא לא השתנה חס ושלום בעת בריאת העולמות, מובן שההגבלות השונות שקיימות בשמש אינם משל לקדוש ברוך הוא, חס ושלום.

לפי זה ניתן להבין את ההבדל בין "כהן הדיוט" (רגיל) לבין "כהן גדול" כפי שהם בשרשם למעלה:

אמנם הכהן הגדול הוא משל ל"כהן גדול" שלמעלה. אך מובן שהמשל הוא רק בפרט של הכהונה ותוספת הקדושה של הכהן הגדול למטה. אך ההגבלות הקיימות בכהן הגדול בעולם הזה, הם רק מפני שהוא נברא מוגבל – נשמה בתוך גוף גשמי – והם אינם קיימות בשורש – הכהן הגדול שלמעלה.

לא שייך לטומאה

ולכן מובן שזה שלכהן הגדול אסור להיטמא, זה מפני שהוא נעלה מכל עניין הטומאה. וזה שבפועל הכהן הגדול יכול להיטמא, זה רק בגלל ההגבלות הגשמיות שלו, אך בנוגע לכהן הגדול שלמעלה – לא ייתכן מצב של טומאה כלל.

ולכן בקרוב ממש יעסוק הקדוש ברוך הוא בגאולת בני ישראל בגאולה האמיתית והשלימה כי בדרגא של 'כהן גדול' לא שייך כלל עניין של טומאה.

הפסוק אומר "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" (שמות יט, ו) – שכל בני ישראל יהיו בדרגת כהן גדול. ומכך מובן שגם אצל כל יהודי ויהודי לא שייך כלל עניין של טומאה, מצד דרגת ה'יחידה' שבו, ששם אין הטומאה יכולה לפגוע.

והקדוש ברוך הוא, מרוב חביבותו העצומה לבני ישראל ירד להוציא את בני ישראל, עם כל ענייניהם, מתוך מעמדם ומצבם, לגאולה על ידי משיח צדקנו תיכף ומייד ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 153)