לומר דברים טובים על יהודים - פרשת אמור

אמור - שמה של הפרשה הוא הוראה לכל יהודי. התורה מצוה על כל יהודי: 'אמור'! מובא במדרש: אמרות-ה' נקראות 'אמרות טהורות', כיון שכל אמרות-ה' מתקיימות. לא כמלך בשר-ודם, שיכול לומר ולהבטיח הבטחות - ולבסוף לא לקיימן.

ה' הוא אמת ואמרותיו מתקיימות תמיד. כל היהודים דבוקים בה'. גם אמירותיהם מתקיימות - לכן צריך כל יהודי להזהר מאוד במאמר פיו, לבל יאמר, חלילה, דבר רע על יהודי אחר. 'אמור'! הפרשה קוראת לנו לומר דברים טובים על יהודים.

כלשון הרמב"ם: 'מצוה על כל אדם לאהוב כל אחד ואחד מישראל… לפיכך צריך לספר בשבחו'. - על תלמיד חכם אומר הרמב"ם 'מספר בשבח חברו ולא בגנותו כלל', כלומר: על כל יהודי מוטלת החובה לספר דברים טובים על הזולת, ולא לדבר חלילה דבר רע עליו. גם כשרואים יהודי העושה מעשה רע, יש לדון אותו לכף-זכות, יש לנסות להבין מה גרם לו לחטוא.

ואין לדבר בגנותו, אודות חטאו. כשם שאמרות-ה' הטהורות - מתקיימות תמיד, כן מתקיימים דבריו של האומר טוב על הזולת. האמירה עצמה בשבח הזולת מגלה בו את הכוחות הטובים הטמונים בו, וגורמת לו לעשות טוב - כפי שדברו עליו.

פרשת השבוע "אמור" - נקראת בימי ספירת העומר. בימי הספירה אנו מתאבלים על עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, שמתו בימים אלה משום שלא נהגו כבוד זה בזה. יתכן, שאף דברו לשון-הרע וספרו בגנות החבר. - ימי ספירת העומר מזכירים לנו לחדול מלדבר רע על חברינו. - פרשת אמור מזכירה לנו, לומר דברי שבח על חברינו. אמור! - אמור דברי שבח על חבריך!