• ב"ה ימות המשיח!
  • י' ניסן התשפ"ד (18.04.2024) פרשת מצורע

יסוד החינוך היהודי

פרשתנו נפתחת בפסוק המביא את המילים "אמור" "ואמרת". למדו מכך חז"ל כי יש "להזהיר את הגדולים על הקטנים", ובכך הניחו את אחד מיסודות החינוך. ימי ספירת העומר מוקדשים למצווה זו
יסוד החינוך היהודי
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

על הפסוק הראשון בפרשה אומר רש"י "אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים" – על הגדולים מוטל החיוב לחנך ולהדריך את הקטנים והצעירים מהם. וכפתגם המפורסם "אם אין גדיים – אין תיישים". המשכיות הדור הבא הוא תלויה במידה רבה בחינוך.

אך נשאלת השאלה – באם זהו אכן נושא כה חשוב, היה מתאים יותר להזכיר ולציין אותו מיד אחרי מתן תורה שאז הונחו היסודות המרכזיים של עם ישראל, ומדוע התורה ממתינה עם נושא החינוך עד לפרשת אמור – כמה וכמה פרשיות לאחרי מתן תורה?

כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר את הקשר בין פרשת השבוע לזמן בו היא נקראת (כידוע דברי השל"ה הקדוש שיש קשר הדוק בין פרשיות השבוע לזמן בו קוראים בהם) – חודש אייר, בעיצומם של ימי ספירת העומר וההכנה למתן תורה:

זמן חינוך

המשותף בין ספירת העומר לפרשת אמור הוא – נושא החינוך. לאחר ה'לידה' של עם ישראל ביציאת מצרים היו ימי ההכנה למתן תורה כתקופת חינוך לילד קטן, אז בני ישראל התכוננו לקראת המעמד המיוחד וספרו את הימים בציפייה ובגעגועים עד מתן תורה. יוצא אם כן, שימי ספירת העומר קשורים לחינוך – נושא זהה עם פרשת השבוע.

בעומק יותר – ספירת העומר אינה מקבילה רק לחינוך ילד קטן שיש ללמדו הכל מהתחלה, אלא יותר מכך, ימים אלו הם ימי חינוך לכל הגילאים והדרגות, מהגדול שבגדולים ועד לקטן ביותר, שכולם סופרים את הימים, ובעבודה הרוחנית מתקנים את המידות האישיות, ספירה אחרי ספירה, בדרך לתיקון המביא את האדם לשלימותו האישית.

במילים אחרות: ספירת העומר זה לא חינוך רק למה שצריך ומוכרח, אלא זה חינוך גם ברמה גבוהה יותר, המגיעה עד לדרגות הכי גבוהות, ומעניקה לאדם אפשרות לשאוף ולהגיע לשלימות – כל אחד בדרגתו הוא.

חינוך לחיבור פנימי 

לפי זה נוכל להבין למה נושא החינוך שמופיע בפרשת אמור המתין עד עכשיו: על החינוך הבסיסי והמוכרח שנותנים לילד בשנותיו הצעירות כדי לכוון את דרכו בחיים – אין צורך בציווי מאת ה', זה הרי דבר פשוט וברור. כאן מדובר על "להזהיר גדולים על הקטנים" – דהיינו לא להסתפק רק בחינוך הבסיסי אלא מדובר כאן על חינוך ברמה אחרת, בדרך של "לפנים משורת הדין" ויותר מהנדרש – לא לעשות רק מה שחייב לפי הספר.

חינוך כזה, לא היה אפשר להתחיל מיד לאחר מתן תורה, אדרבה – יש להמתין מעט עד להזדמנות הנכונה ואז יש להתחיל לעבוד לתקן ולהשלים את עצמו, ולכן התורה המתינה עם "אמור" עד לפרשה שלנו – הנקראת בימי ספירת העומר.

לחנך את עצמנו

תפקידם של הגדולים "להזהיר" (מלשון זוהר ויופי) את הקטנים, אינו תפקיד נפרד ונוסף על העבודה וההתקדמות האישית שלהם, אלא זהו עניין אחד ממש. ואדרבה – רק על ידי השפעה על השני ניתן להגיע לשלימות האישית, כי באמת – כולם (הגדולים והקטנים) הם כמקשה אחת וגוף אחד, עצם שאי אפשר לחלק אותו.

החיבור הזה לא מורגש בגלוי היום. והוא יתגלה בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהיה גם האיחוד בין בני ישראל והקדוש ברוך הוא כגוף אחד ממש, "לימות המשיח יהיו נישואין", החתונה של כנסת ישראל עם הקדוש ברוך הוא בבניין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת שבת פרשת אמור ה'תש"נ)

פרשת אמור - מהות ספירת העומר

היכונו להנפת הכבשים! טור לפרשת השבוע

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...