אבולוציה או בריאה? התחום המדעי שהוא רק תיאוריה

לפנינו מכתב מהרבי שליט"א מלך המשיח מתאריך כ״ז טבת, תשי״ג, בו הוא מסביר את היסודות עליהן נשענת תיאוריית האבולוציה ופורך אותן אחת לאחת:

א) בנוגע למ״ש ע״ד השקפת התורה והיהדות המסורתית על תורת ההתפתחות, וכנראה שכוונתו לשיטה שמיסדה דארווין (או אפשר גם לשיטת לאמארק שהיא שיטת התפתחות בדילוג, שלא כשיטה הא׳), השקפת התורה ברורה היא, כי אחד הטעמים למצוות שביתה ביום השביעי בכל שבוע ושבוע הוא ״כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש״. מזה מובן שששת ימי הבריאה הם ימים כפשוטם, ולא כאותם שרוצים לפרש שהכונה לשש תקופות. וכן מוכח ג״כ בכמה מקומות בדברי רז״ל, אשר ששת ימי כראשית היו ימים של כ״ד שעה כל אחד (ראה פרקי דרבי אליעזר פ״ג ואילך; מדרש רבה בראשית: סנהדרין לח, ב, ובכמה מקומות).

ב) בהסיפור ע״ד הבריאה נתפרש ג״כ סדר הבריאה, אותם הנבראים ביום שלישי, רביעי, תמישי וששי, היינו שהמינים נבראו כל אחד ואחד בפני עצמו. וכפשוטו של מקרא, אשר הארץ הוציאה צמחים דגים ותנינים עופות חיות ובהמות, ואח״כ נברא האדם, ולא שנתפתחו זה מזה.

הערה: ידועים הפי׳ שנמצאו באיזה ספרים, ובפרט במאמר אור החיים שמזכיר במכתבו, שיש לקשרם עם שיטת ההתפתחות. אבל המעיין בספרים ומאמרים אלה יראה, שכתובים הם לא מתוך הכרה פנימית בחיוב השיטה, אלא לשם מטרה מכוונת שמוצאים אנו בספרות ההצטדקות (אפולוגיטית), שרצו להראות לאומות העולם שיש למצוא דעתם ושיטתם אפילו בכתבי הקדש ובחז״ל. הכותבים עצמם הכירו שאין זה אלא תירוץ דחוק ביותר ותירוץ מתוך אונס והכרח, אלא שראו את עצמם מוכרחים לכתוב ככה כדי להיטיב השקפת ויחס ״העולם״ לתורתנו הק׳ — הגם שהכירו בעצמם שאין זה הפירוש האמתי. ומי לנו גדול מהרמב״ם, אשר עליו אמרו גדולי ישראל ״ממשה ועד משה לא קם כמשה״, הנה המעיין בספרו יד החזקה יראה עד כמה הפירושים אשר במורה נבוכים, ובפרט טעמי המצוות, לא היו שיטתו הוא בעצמו בתורה. ועל דרך זה הוא אצל כמה מחוקרי ישראל החרדים בימי הבינים ובימינו, אשר חושבים שיש לקדש את השם על ידי עיקום פירוש דברי חז״ל כדי להתאימם להשיטות ה״מדעיות״, כיון שעל ידי זה תרום קרנם בעיני כמה חוגים מבני ישראל וגם מאומות העולם.

עוד דוגמא בזה: ידוע כמה נתלבטו כמה מגדולי ישראל איך להתאים פירושם הפשוט של הכתובים המורים על מהלך השמש והירח, והארץ לעולם עומדת, עם שיטת קופרניקוס שמשך זמן אמרו שזוהי האמת המוחלטת, עד שבאה שיטת היחסיות של איינשטיין והוכיחה (ומובן שזהו הוחתה לפי מצב הידיעה עתה) שמנקודת מבט המדע אי אפשר להוכיח בשום אופן, ביחס שבין הכוכבים והארץ, מי העומד ומי המסובב, ובמילא יתכן גם כן שהארץ עומדת והכוכבים סובבים אותה ואין כל צורך להוציא הכתובים מידי פשוטם ולעקמם על ידי קישוים ודיחוקים, וכן בנוגע לדברי רז״ל שיש להבינם כפשוטם.

ג) בנוגע לעצם שיטת ההתפחחות — ידועה גישת המדע ביצירת איזו שיטה, אשר הכרח השיטה צריך להיות נובע מהנחיצות לנתח תופעות וענינים מוקשים הנראים במציאות, והשיטה צריכה להיות מבוססת על יסודות הלקוחים מהטבע והחוש. במלים אחרות, שיטה מדעית תכליתה לפרש תופעה קשה־הבנה על ידי ענינים וביאורים בהוכחות מהטבע גופא - שיעשו תופעה זו לפשוטה יותר. ואחת הדרישות הראשונות משיטה מדעית היא - שאפשר לבחון בטבע את המסקנות שלה אם מתאימות הן או לא.

והוא הדין בנידון דידן: היו מי שהקשו איך נבראו ומאין באו כמה וכמה סוגים ומינים שישנם בטבע, הן בדומם, הן בצומח, הן בחי והן במין האדם, וסברו להסיר גודל קושיא על ידי שיטה שעל פי׳ לא היו בתחילה אלא יצורים פשוטים ביותר, ומהם נתפתחו במשך הזמנים יצורים מורכבים ומסובכים יותר ויותר, עד שמההתחלה הראשונה של יצור בעל תא אחד נתפתחו החיות הגבוהות, ומין האדם בתוכם. והנה, כדי שתוכל שיטה זו להקרא בשם ״מדעית״ צריכה להתאים ולמלא כמה תנאים, ומהם, כנ״ל:

1) ההתפתחות מיצור פשוט ליצור מורכב ומסובך צריכה להיות תופעה מצוי׳ בטבע, ועכ״פ צריך שיהי׳ מי שהוא איש נאמן, שיעיד שראה תופעה זו איזה פעמים.

אבל עובדא ידועה לכל, שאין אף עדות נאמנה אחת ממי שהוא שראו התפתחות מין יצור אחד ממין אחר. מה שראו, ואפילו מה שמספר דארוין בעצמו בספרו המפורסם, הוא רק שינויים קלים באיזה איכרים, וגם שמצאו שלדי ברואים מתים והדומים למין אחד הנמצא בחיים, ואמרו בדעתם שהשערה נכונה היא לומר שמין אחד התפתח מחברו, והוא הדבר במיני היונים ומין הסוס שעליהם נשענת שיטת ההתפתחות ביותר.

2) המצב והתיאור על פי שיטת ההתפתחות צריך להיות יותר מובן ויותר פשוט מאשר האמונה שהכל נברא — יש מאין.

אבל אין כל הוכחה בטבע לומר שנקל יותר הוא שיצור פשוט יהפך סו״ם לאדם — מאשר שהאדם יברא מאין ליש. או, במלים אחרות: הביאור אשר קבוצת אטומים ומוליקולא נתאחדו בבת אחת באופן כזה שהיוו מציאות אדם אינה מוקשה יותר מאשר לומר שקבוצת תאים פשוטים אשד עבר עליהם שנוי בתנאי ׳׳חייהם״ נשתנו במשך הזמן לאיברים שונים בתכלית אחד מחברו כמו המוח שבראש, גלגל העין ועקב הרגל.

ד) ישנם כמה יצורים, הן במין הצמחים והן במין החי הנמוכים, שמשך חייהם הוא קצר ביותר, ובמילא יכול האדם לבחון מהלך השנוי בגופם במשך כמה וכמה דורות שלהם. כן ביד האדם הבוחן לשנות תנאי חייהם במרה גדולה ביותר. ולמרות כל זה לא עלה ביד אנשי המדע עד עתה לפתח מין אחד מחברו, וההישג שלהם הוא רק בזה ששינו תכונת הצמח או החי במדד, ידועה או שהרכיבו שני מינים ונולד מין ממוצע, אבל לא התפתחות ממין של מדרגה נמוכה למין של מדרגה גבוהה יותר.

ה) ידוע החוק שנתקבל על כל אנשי המדע והוא ה״נצחיות״ כביכול של החומר, או, מתאים למסקנות היותר אחרונות של המדע, ״נצחיות״ סכום הכולל של החומר והאנרגיא, ואם כן, על פי חוק זה, הנה כל האטומים והחלקים שלהם נמצאו כבר בתחילת הבריאה (או שנמצאו לנצח, כפי דעת האפיקורסים). ולפי שיטת ההתפתחות צריך לומר שמתחילה היו כבר כל האטומים, אלא שהיו מפוזרים ואחר כך נתקבצו אחד לאחד באופנים שונים ומוזרים ובתנאים מיוחדים, אשר על פי חשבון הסטטיסטיקה והפרובאביליטי, האפשריות שימצאו תנאים מתאימים כל כך וכולם בבת אחת — היא רחוקה עד למאד: ולא עוד, אלא שלפי שיטה זו הכרח לומר שנמצאו תנאים אלו (שמנקודת מבט המדע כמעט שאי אפשריים הם) במשך מליונים ומליארדים שנה, והכל הי׳ הולך בכיוון אחד, היינו התפתחות מן הנמוך אל הגבוה והמפותח יותר.

לאידך גיסא, מנקודת מבט המאמין, שהקב׳׳ה ברא את כל מספר האטומים הנמצאים בעולם מאין ליש, לא יקשה בעיניו לומר שביכולת הבורא לברוא לא רק יצור בעל תא פשוט, אלא גם יצור בעל מליוני תאים שונים בבת אחת.

הערה: יש מאמינים אוחזים בשיטת ההתפתחות, כי בלעדה קשה בעינם:

למה הי׳ לו להקב׳׳ה לברוא כל כך הרבה מינים שונים שאין הם רואים בהם תועלת וכו׳ וכו'.

אבל אין קושי׳ זו סרה על ידי שיטת ההתפתחות, כיון שע״פ תורה גם חוקי הטבע הם ברצון הקב״ה, ואם כן יקשה מהי התועלת בחוקי טבע כאלה שבסיבתם נבראו כמה מינים שלפי הבנת המקשים אין בהם תועלת וכו.

ו) נמצאו עוד כמה קושיות ואי־הבנה בתכלית בשיטת ההתפתחות גופא, וגם כמה מאנשי המדע חולקים עלי׳. וראה לדוגמא ספרי פליישמאן ושינדעוואלף ... אשר בהם ימצא בקורת חריפה על שיטה זו.

כן בטח ידוע לו אשר בשיטת ההתפתחות עצמה יש כמה סתירות. וכמו בנוגע לחשבון קיום כדור הארץ, לדוגמא: החשבון על פי כמות המלח שבים אוקינוס, החשבון על פי כמות הךדיום, העופרת והאורניום במקום מסוים, החשבון על פי מצב השמש עתה, החשבון על פי השרידים ושכבות האדמה, במקומות שונים, זו על גבי זו, — הנה תוצאות חשבונות אלו הן בניגוד בתכלית אחד לרעהו.

ז) וזאת להעיר אשר גם אם יבוא מי ויאמר שאפשר שיתפתח עתה מין אחד מחברו וראה זה בעיניו, אין כזה כל סתירה לדת ולאמונתנו (אף שכנ״ל זוהי תופעה מוזרה ונפלאה שאין לאיש מדעי לקבלה עד שיביאו ראיות חותכות שאמת כן הדבר), ומה שאמרתי לעיל הוא רק זה, שסדר הבריאה בפועל הי׳ כפי שמסופר בתורתנו הק', היינו שביום שלישי הי׳ — תדשא הארץ דשא גו׳ עץ עושה פרי למינהו , היינו כל מין ומין בפני עצמו, כמאמר חז״ל (חולין דף ס, ב) וכל זה נברא במשך י״ב שעות של יום השלישי, ועל דרך זה היתה בריאת (או תלית) מאורות השמים והכוכבים ביום הרביעי, בריאת הדגים והעופות ביום החמישי, ובהמות וחיות ומין האדם ביום הששי.