הטוב, הרע והדיזנטריה

דיזנטריה היא מחלה קשה הגורמת לסבל רב ולמותם של מיליוני בני-אדם. המחלה נגרמת על ידי 'אמבה' (חד-תא) המצוידת בחלבון רעיל, אותו היא "מזריקה" לתא האדם. הרעל גורם למות התא.

פרופסור מירלמן מהמחלקה הכימית-ביולוגית במכון ויצמן למדע הצליח לבודד את הגן (החומר התורשתי) האחראי לייצור החלבון הקטלני, ובתהליך מתוחכם של הנדסה-גנטית ייצר עותק הפוך של הגן, שהוא תמונת-ראי מושלמת שלו. סדר מרכיביו – הפוך בדיוק. כאשר הגן והיפוכו נפגשים, הם חוסמים זה את זה בתהליך הדומה לסגירת שני צדדיו של רוכסן, מה שמשתק באופן מוחלט את ייצור החלבון הקטלני. 

השלב הבא יהיה ניסיון להשתמש באמבות "משותקות" כאמצעי חיסון נגד אמבות אלימות. הלוואי ויצליחו.

*

במקורותינו הקדושים מתואר תהליך רוחני מקביל שמאפשר גם חסימת תכונות רגשיות שליליות. בטכניקה המבוססת על הפסוק "זה לעומת זה עשה האלוקים" (קהלת ז, יד). המילה "זה" מתארת את הטוב, ו"לעומת זה" מגדיר את הרע. הרע מתואר כתמונת-ראי של הטוב, כהיפוכו של הטוב העומד לעומתו ומנסה לחסום אותו. הטוב שואף להתפרץ אל מעבר לחסימה בעוד הרע מתאמץ לבלום אותו, ולכבוש את מקומו.

המשך הקרב מפתיע. המצוקות הקיומיות שהרע כופה על הטוב מביאות את הטוב לגלות בעצמו כוחות נעלמים שמאפשרים לו להתגבר על כל מה שמפריע לו. כוחות שלולא מאבקו הקריטי עם הרע, לא היה הטוב מודע כלל לקיומם בקרבו. 

הרמב"ם משתמש בתובנת ההיפוך וההתגברות הזו כדרך להשגת "חיסון" רוחני. למשל, לקמצנים כרוניים הוא מורה לנהוג בפזרנות מופלגת עד שתושג שליטה על הקמצנות, וכך בכל סוגי הכפייתיות. ליהירים וכעסנים הוא ממליץ על "קצה האחרון" (הקיצוניות) של ההיפוך. זה אומר התנהגות מכוונת של מעשים דיבור ומחשבות המבטאים שפלות-רוח וענווה, וכך לחסום את "גן" הכעס והיהירות לתמיד. והרבי שליט"א מלך המשיח מרחיב זאת עוד: להגביר ביטחון בה' למול הססנות. למול נמיכות-רוח לאומית ופחד כרוני מ"מה יאמרו הגויים" (או"ם, האג, אמריקאים..) יש להגביר את גאון-ישראל, גאוותו היהודית של העם הנבחר. לקולות הקוראים לנסיגה והתקפלות באמצע מלחמה יש לתגבר את חיסול האויב ולהאיץ את ההתיישבות היהודית בכל שטחי הארץ.

ובגדול, את כל קשיי הגלות הרוחנית והגאוגרפית חייבים לחסום באמונה איתנה, אמונה בלתי מתפשרת בגאולה אמיתית ושלמה.