השיטיון וה"ג'ואיש ג'ניוס"

השיטיון הנו תסמונת מוחית שכיחה המתבטאת בירידה של היכולת הקוגניטיבית (שכלית) בגיל מבוגר. במחקר חדש נערך מעקב אחרי 469 אנשים ונשים בני 75 ויותר שלא לקו בשיטיון, ונבדקה פעילותם בשעות הפנאי. הוכח, שעיסוקים הדורשים מאמץ שכלי כקריאה ולימוד מגינים בפני שיטיון, שומרים על תפקוד שכלי תקין ו"רזרבה" מוחית. פעילויות-שכל מוגברות נמצאו מחזקות קשרים קיימים בין תאי-עצב מוחיים ומעודדות יצירת קשרים חדשים ואף תאי עצב חדשים! קרי: לא רק לשמר מפני נסיגה, אלא אף להתקדם ולהתפתח מוחית (שכלית) עם הזמן.

מכאן (וזו המסקנה המחקרית), שעל רופאים להמליץ לאנשים בכל גיל לעסוק בפעילות הכרוכה במאמץ שכלי.

*

התורה מייחסת ערך עצום ללימוד בכל גיל ומחייבת את האדם להקדיש ללימוד התורה כל כמה שיש האפשרותו בכל שלב בחייו. היא מתירה שלא ללמוד רק במידה ועוסקים באותה שעה במצווה מחויבת או בעניין שקיומך תלוי בו. ומי שאינו לומד כאשר עיתוניו בידו- חוטא ב"ביטול תורה" (עברה חמורה).

גישה זו היא שנתנה בכל הדורות את הביטוי המקסימלי ל"ג'ואיש ג'ניוס" (הגאונות היהודית המפורסמת), והיא שהעניקה לנו חכמים מופלגים, שהמיוחדים שבהם הם הזקנים. ועד שהמילה "זקן" בתורה היא שם נרדף ל"חכם". חכמתו של ה"זקן" מתאפיינת גם בדרגה מוסרית ואנושית גבוהה.

בשנים האחרונות (כ-250), פשה "שיטיון" רוחני עמוק בעולם. ודירדר גם את הלך-הרוח היהודי והביא אותו לשפל מאין כמותו. דווקא אז החליט ה' לגלות את תורת החסידות. החסידות הנה רובד עמוק ופנימי בתורה. ה"נשמה" של תורת השם העל אנושית, שעד אז היתה ידועה רק ליחידי סגולה, ולימודה לא היה אפשרי לקהל הרחב, ואפילו לא לרוב תלמידי-החכמים. רובד זה נחשב לחלק הסודי בתורה, ונקרא: "תורת הסוד".

החסידות דומה לתרופה חזקה המועילה רק כאשר באמת צריך אותה – ולכן דווקא לנו רצוי וחשוב מאוד להתחיל לעסוק בה. הלימוד הוא סגולה בדוקה לשירוש השקפות ודעות מעוותות, לשיקום וחזרה לחיים אמיתיים שהשכל הישר מכוון אותם. חיים כרצון ה'.

 הרבי מלך המשיח שליט"א מוגדר על ידי הרמב"ם כ"חכם גדול (יותר) משלמה [המלך]".

לימוד תורת החסידות בענייני גאולה ומשיח פוקח עיניים ומסייע להבין היטב גם את ההתרחשויות בעולם. הלימוד מאפשר לזהות את סימני הגאולה הקרבה, ומהווה סגולה נפלאה להחיש את בואה.